[ט] כמספר אשר תעשו כמספר הבהמות כו'. רצה לומר, שאין פירוש הכתוב 'כמספר הנסכים אשר תעשו', ויהיה פירוש הכתוב שאם רצו להביא עשר מנחות לכבש או לאיל או לפר ככה תעשו, שיהיו כל הנסכים של כבש רביעית ההין, ושל איל שלישית הין, ושל פר חצי הין. והיה משמע שמותר להוסיף על הנסכים לעשות לכבש ג' נסכים או יותר, וכן לשאר, וזה אינו, שהכתוב אומר "ככה תעשו", ולא יותר ולא פחות (סיפרי כאן). אלא פירוש "כמספר אשר תעשו", שאם הרבה קרבנות - צריך להביא לכל אחד ואחד מנחה ונסך. ושלא תפרש שאם מביא הרבה קרבנות מביא מנחה ונסך לאחד מהם בלבד, וזה פירוש "תעשה לאחד", רוצה לומר לאחד מהם בלבד, ולא לשאר קרבנות, הוצרך לפרש לכל אחד ואחד, שהרי כתיב אחריו "כמספרם", שפירושו כמספר כולם תעשו, ולא לאחד מהם:
יג. כמספר אשר תעשו אין לי אלא אלו תמורותיהם מנין (שנאמר) [ת”ל] כמספר אשר תעשו. שלא ימעיט. או אם רצה להרבות ירבה, ת”ל ככה תעשו לאחד כמספרם דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר א”צ שהרי כבר נאמר כל האזרח יעשה ככה את אלה שלא ימעיט ולא ירבה. ומה ת”ל כמספר אשר תעשו יכול אם רצה לכפול יכפול, ת"ל ככה תעשו לאחד כמספרם. מכאן אמרו מערבין נסכו פרים (בנסכי פרים נסכי אילים) בנסכי אילים נסכי כבשים בנסכי כבשים של יחיד בשל צבור של היום בשל אמש, אבל אין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים ואילים.
מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה
יג. כמספר אשר תעשו , ר”ל שלפי מספר הקרבנות יהיו הנסכים. וכפל הלשון שבמ"ש כמספר אשר תעשו נדע שלא ימעיט בנסכים ובמה שהוסיף ככה תעשו לאחד מדייק שגם אין לו להרבות. הגם שאם מתנרב נסכים בפ"ע יכול להרבות, זה דעת ר' יאשיה.
ור ' יונתן ס"ל שזה שלא ירבה מלמד במ”ש כל האזרח יעשה ככה את אלה, ובככה מציין עכובא. ומה שכפל פה ככה תעשו כמספרם הוא שלא יכפול. וס"ל לר' יונתן שמ"ש כל האזרח יעשה ככה קאי על נסכים שמביאים עם הקרבן. ור' יאשיה סבירא ליה שמ"ש כל האזרח יעשה ככה קאי על נסכים שמתנדבים בפני עצמם, כמ"ש בסימן שאחרי זה ( שלח יד) . ולא מוכח מזה שלא ירבה בנסכים הבאים עם הקרבן. ומ"ש תמורותיהם מנין בגמ' (דף צ”א) למד תמורות מלמוד אחר. ונראה שר"ל שאם המיר איל בכבש לש נאמר שיביא נסכי קרבן הקודם, רק יבוא נסכי התמורה. שנאמר אשר תעשו והוא עושה ומקריב את התמורה.
