רש"י על במדבר טו
<< · רש"י על במדבר · טו · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"ועשיתם אשה" - אין זה צווי אלא כשתבאו שם ותעלה על לבבכם לעשות אשה לה'
"ריח ניחח" - שיהיה נחת רוח לפני
"לפלא נדר או בנדבה וגו'" - או שתעשו האשה בשביל חובת מועדיכם שחייבתי אתכם לעשות במועדפסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"או לשה" - בין שהוא בכבשים בין שהוא בעזים כבש ושה קרוים בתוך שנתם
"איל" - בן י"ג חדש ויום אחדפסוק יב (כל הפסוק)
"כמספר אשר תעשו" - כמספר הבהמות אשר תקריבו לקרבן ככה תעשו נסכים לכל אחד מהם
"כמספרם" - של בהמות מספרם של נסכיםפסוק טו (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
"ראשית ערסתכם" - כשתלושו כדי עיסותיכם שאתם רגילין ללוש במדבר וכמה היא (שמות טז) וימודו בעומר עומר לגלגלת (ושיעורו מ"ג ביצים וחומש ביצה) תרימו מראשיתה כלו' קודם שתאכלו ממנה ראשית תלקח חלה אחת תרומה לשם ה'
"חלה" - טורטי"ל בלע"ז
"כתרומת גורן" - שלא נאמר בה שיעור ולא כתרומת מעשר שנא' בה שיעור אבל חכמים נתנו שיעור לבעל הבית אחד מעשרים וארבעה ולנחתום אחד מארבעים ושמונהפסוק כא (כל הפסוק)
"מראשית ערסתיכם" - (ספרי) למה נאמר לפי שנאמר ראשית עריסותיכם שומע אני ראשונה שבעיסות ת"ל מראשית מקצתה ולא כולה
"תתנו לה' תרומה" - (ספרי) לפי שלא שמענו שיעור לחלה נאמר תתנו שיהא בה כדי נתינהפסוק כב (כל הפסוק)
"וכי תשגו ולא תעשו" - ע"א היתה בכלל כל המצות שהצבור מביאין עליהן פר והרי הכתוב מוציאה כאן מכללן לידון בפר לעולה ושעיר לחטאת
"וכי תשגו וגו'" - (שם) בע"א הכתוב מדבר או אינו אלא באחת מכל המצות ת"ל את כל המצות האלה מצוה אחת שהיא ככל המצות מה העובר על כל המצות (כריתות ז) פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים אף מצוה זו פורק בה עול ומפר ברית ומגלה פנים ואיזו זו ע"א
"אשר דבר ה' אל משה" - (הוריות ח) אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום (תהלים סב) אחת דבר אלהים שתים זו שמעתיפסוק כג (כל הפסוק)
פסוק כד (כל הפסוק)
"אם מעיני העדה נעשתה לשגגה" - אם מעיני העדה נעשתה עבירה זו ע"י שוגג כגון ששגגו והורו על אחת מן העבודות שהיא מותרת לעבוד ע"א בכך
"לחטת" - (הוריות יג זבחים נ) חסר א' שאינו כשאר חטאות שכל חטאות שבתורה הבאות עם עולה החטאת קודמת לעולה שנא' (ויקרא ה) ואת השני יעשה עולה וזו עולה קודמת לחטאתפסוק כה (כל הפסוק)
"הביאו את קרבנם אשה לה'" - (ספרי יבמות ט) זה האמור בפרשה הוא פר העולה שנאמר אשה לה'
"וחטאתם" - זה השעירפסוק כז (כל הפסוק)
"תחטא בשגגה" - בע"א
"עז בת שנתה" - שאר עבירות יחיד מביא כשבה או שעירה ובזו קבע לה שעירהפסוק ל (כל הפסוק)
"ביד רמה" - במזיד
"מגדף" - מחרף כמו (יחזקאל ה) והיתה חרפה וגדופה (ישעיהו לו) אשר גדפו נערי מלך אשור עוד דרשו רבותינו מכאן למברך את השם שהוא בכרת (סנהדרין צ)פסוק לא (כל הפסוק)
"דבר ה'" - אזהרת ע"א מפי הגבורה והשאר מפי משה
"עונה בה" - בזמן שעונה בה שלא עשה תשובהפסוק לב (כל הפסוק)
פסוק לג (כל הפסוק)
פסוק לד (כל הפסוק)
פסוק לה (כל הפסוק)
פסוק לו (כל הפסוק)
פסוק לח (כל הפסוק)
"ועשו להם ציצת" - על שם הפתילים התלוים בה כמו (יחזקאל ח) ויקחני בציצית ראשי ד"א ציצית על שם וראיתם אותו כמו (שיר ב) מציץ מן החרכים
"תכלת" - (מנחות מב) צבע ירוק של חלזוןפסוק לט (כל הפסוק)
"וזכרתם את כל מצות ה'" - שמנין גימטריא של ציצית שש מאות ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תרי"ג
"ולא תתורו אחרי לבבכם" - כמו (במדבר יג) מתור הארץ הלב והעינים הם מרגלים לגוף ומסרסרים לו את העבירות העין רואה והלב חומד והגוף עושה את העבירותפסוק מא (כל הפסוק)
"אני ה'" - נאמן לשלם שכר
"אלהיכם" - נאמן להפרע
"אשר הוצאתי אתכם" - על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי
"אני ה' אלהיכם" - עוד למה נא' כדי שלא יאמרו ישראל מפני מה אמר המקום לא שנעש' ונטול שכר אנו לא עושים ולא נוטלים שכר (שבת פח) על כרחכם אני מלככם וכן הוא אומר (יחזקאל כ) אם לא ביד חזקה וגו' אמלוך עליכם ד"א למה נאמר יציאת מצרים אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לשאינה של בכור אני הוא עתיד להבחין ולהפרע מן התולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא (ב"מ סא) ומיסודו של רבי משה הדרשן העתקתי למה נסמכה פרשת מקושש לפ' ע"א (חולין ה) לומר שהמחלל את השבת כעובד ע"א שאף היא שקולה ככל המצות וכן הוא אומר (בעזרא נחמי' ט) ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות ואת שבת קדשך הודעת להם ואף פרשת ציצית לכך נסמכה לאלו לפי שאף היא שקולה כנגד כל המצות שנא' ועשיתם את כל מצותי
"על כנפי בגדיהם" - כנגד (שמות יט) ואשא אתכם על כנפי נשרים על ארבע כנפות ולא בעלת שלש ולא בעלת חמש כנגד ד' לשונות של גאולה שנאמר במצרים (שמות ז) והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי
"פתיל תכלת" - על שם שכול בכורות תרגום של שכול תכלא ומכתם היתה בלילה וכן צבע התכלת דומה לרקיע המשחיר לעת ערב ושמונה חוטים שבה כנגד שמונה ימים ששהו ישראל משיצאו ממצרים עד שאמרו שירה על הים
חסלת פרשת שלח
<< · רש"י על במדבר · טו · >>
