רש"י על במדבר יד
<< · רש"י על במדבר · יד · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ד
פסוק ט
"כי לחמנו הם" - נאכלם כלחם
"סר צלם" - מגינם וחזקם כשרים שבהם מתו איוב שהיה מגין עליהם (סוטה לה, א)[1] ד"א צלו של המקום סר מעליהם
פסוק י
פסוק יא
"ינאצני" - ירגיזוני
"בכל האתות" - בשביל כל הנסים שעשיתי להם היה להם להאמין שהיכולת בידי לקיים הבטחתיפסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
"מבלתי יכלת" - מתוך שלא היה יכולת בידו להביאם שחטם
"יכלת" - שם דבר הואפסוק יז
פסוק יח
"ונקה" - לשבים
"לא ינקה" - לשאינן שביםפסוק כ
פסוק כא
פסוק כב
פסוק כג
פסוק כד
"וימלא אחרי" - וימלא את לבו אחרי וזה מקרא קצר
"אשר בא שמה" - חברון תנתן לו
"יורשנה" - כתרגומו יתרכינה יורישו את הענקים ואת העם אשר בה ואין לתרגמו יירתינה אלא במקום יירשנהפסוק כה
פסוק כז
"אשר המה מלינים" - את ישראל עלי
"את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים" - המרגלים מלינים אותם עלי שמעתיפסוק כח
"אם לא וגו' כן אעשה" - כביכול איני חי
"כאשר דברתם" - שבקשתם ממני או במדבר הזה לו מתנופסוק כט
פסוק לב
פסוק לג
פסוק לד
פסוק לו
פסוק לז
פסוק לח
פסוק מ
"הננו ועלינו אל המקום" - לארץ ישראל
"אשר אמר ה'" - לתתה לנו שם נעלה
"כי חטאנו" - על אשר אמרנו הלא טוב לנו שוב מצרימה