קטגוריה:במדבר יד יח
יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים.
יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֺן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.
יְהֹוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד נֹשֵׂ֥א עָוֺ֖ן וָפָ֑שַׁע וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֞ד עֲוֺ֤ן אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים׃
יְהוָ֗ה יְהוָ֗ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֶ֤רֶךְ אֶ֤רֶךְ - תואר, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 750
מורפ': HAamsc אַפַּ֨יִם֙ אַפַּ֨יִם֙ - שם עצם, זכר, זוגי, נפרד
צורת יסוד: 639
מורפ': HNcmda וְרַב וְ - ו' החיבור
רַב - תואר, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/7227 a
מורפ': HC/Aamsc־חֶ֔סֶד חֶ֔סֶד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2617 a
מורפ': HNcmsa נֹשֵׂ֥א נֹשֵׂ֥א - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5375
מורפ': HVqrmsa עָוֺ֖ן עָוֺ֖ן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5771
מורפ': HNcbsa וָפָ֑שַׁע וָ - ו' החיבור
פָ֑שַׁע - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/6588
מורפ': HC/Ncmsa וְנַקֵּה֙ וְ - ו' החיבור
נַקֵּה֙ - פועל, פיעל, מקור מוחלט
צורת יסוד: c/5352
מורפ': HC/Vpa לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn יְנַקֶּ֔ה יְנַקֶּ֔ה - פועל, פיעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5352
מורפ': HVpi3ms פֹּקֵ֞ד פֹּקֵ֞ד - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6485 a
מורפ': HVqrmsa עֲוֺ֤ן עֲוֺ֤ן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5771
מורפ': HNcbsc אָבוֹת֙ אָבוֹת֙ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 1
מורפ': HNcmpa עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־בָּנִ֔ים בָּנִ֔ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpa עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־שִׁלֵּשִׁ֖ים שִׁלֵּשִׁ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 8029
מורפ': HNcmpa וְעַל וְ - ו' החיבור
עַל - מילת יחס
צורת יסוד: c/5921 a
מורפ': HC/R־רִבֵּעִֽים רִבֵּעִֽים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 7256
מורפ': HNcmpa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
יְהוָ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)
אֶ֤רֶךְ מהפך (משרת, דרגא 5) אַפַּ֨יִם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְרַב־חֶ֔סֶד זקף קטן (מלך, דרגא 2)
נֹשֵׂ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) עָוֺ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)
וָפָ֑שַׁע אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְנַקֵּה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יְנַקֶּ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
פֹּקֵ֞ד גרשיים (שליש, דרגא 4)
עֲוֺ֤ן מהפך (משרת, דרגא 5) אָבוֹת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
עַל־בָּנִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
עַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
וְעַל־רִבֵּעִֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
'יְהוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע, וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה, פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים'.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | יְיָ מַרְחֵיק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן שָׁבֵיק לַעֲוָיָן וְלִמְרוֹד סָלַח לִדְתָּיְבִין לְאוֹרָיְתֵיהּ וְלִדְלָא תָּיְבִין לָא מְזַכֵּי מַסְעַר חוֹבֵי אֲבָהָן עַל בְּנִין מָרָדִין עַל דָּר תְּלִיתַאי וְעַל דָּר רְבִיעָאי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | יְיָ אֲרִיךְ רוּחַ וְקָרִיב רַחֲמִין שְׁרֵי לְתוּבִין וּמְכַפֵּר עַל סוּרְחָנוּן מַזְכֵּי לִדְתַיְיבִין לְאוֹרַיְיתָא וְלִדְלָא תַיְיבִין לָא מְזַכֵּי מַסְעַר חוֹבֵי אַבְהָן רַשִׁיעִין עַל בְּנִין מְרוֹדִין עַל דַר תְּלִיתָאֵי וְעַל דַר רְבִיעָאֵי: |
| ירושלמי (קטעים): | יְיָ אָרִיךְ רַחֲמִין וּרְחַק רְגַז וְקָרֵיב רַחֲמִין וּמַסְגֵי לְמֶעֱבַּד חֶסֶד וּקְשׁוֹט וּמְזַכַּיָא לָא מְזַכֵּי יְיָ חַיָיבַיָא בְּיוֹמָא דִינָא מַדְכַּר חוֹבֵי אַבְהָן רַשִׁיעִין עַל בְּנִין מְרָדִין: |
רש"י
"ונקה" - לשבים
"לא ינקה" - לשאינן שבים
גור אריה
[יז] יגדל נא כח ה' לעשות דבורך. פירוש, שאין פירושו "יגדל נא כח ה'" שלא תהרג ישראל כדי שלא יאמרו תשש כחך כנקבה, שבזה לא שייך לומר "כאשר דברת לאמר", אלא "יגדל כח ה'" לעשות דבורו שאמר "ארך אפים" 'לצדיקים ולרשעים'. והפך רש"י הפירוש, ומפרש "כאשר דברת לאמר" - כן יגדל כחך לעשות. אבל ממצב הפסוק יראה פירושו שיגדל כחו כאשר דיבר להגדיל כחו, וזה לא מצאנו בשום מקום:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְנַקֵּה – לַשָּׁבִים.
לֹא יְנַקֶּה – לְשֶׁאֵינָן שָׁבִים (יומא פ"ו ע"א).
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
להם שום תקנה, ושמה שרוצה לכלותם אינו מצד הנקמה על העבר רק כדי לתקן הקלקול בעתיד, כמשל בעל הכרם שנשחת כרמו שעוקר את הגפנים הנשחתים כדי להציל את הגפנים שעדיין לא נשחת (כנ"ל פסוק י"ב), א"כ השחתה זו אינו מצד מדת הדין רק מצד מדה"ר שירח' על הכרם בל ישחת לגמרי (ע"ד שאמרו שהרשעים מהפכים מדה"ר למה"ד) א"כ אין מקום להזכיר פה מדת רחום וחנון, וכן לא מדת אמת כי העונש הזה הוא מצד מדת אמת וכן לא מדת נוצר חסד ולא מדת נושא חטאת שהם היו מזידים והזכיר רק המדות שמצדם יבקש עליהם שהוא מדת ארך אפים שמבקש שיאריך אפו ולא יכלם תיכף רק יפקוד עון אבות על בנים בזמנים מתחלפי', והזכיר מדת נושא עון ופשע, שכבר התבאר אצלי שיש הבדל בין סליחת עון ובין נשיאת עון, הסולח מעביר את העון מן המציאות כאלו לא היה במציאות כלל, וע"כ לא תמצא סליחת עון רק אצל ה' לבד לא מאדם לאדם, כי האדם הגם שעובר על פשע ונושא פשע לא יוכל לסלוח והוא שישוב דבר שהיה במציאות כאילו לא היה כלל, וכבר בארתי זאת בארך בהתו"ה (ויקרא סי' רע"ב). והנה מצד כל אלה המדות שחשב א"א שיסלח את העון היינו שישוב העון כאלו לא היה במציאות כלל, רק יצויר שנושא את העון וסובלו ויאריך אפו לדורות הבאים, אבל שיסלח את העון זה לא יצויר רק ע"י מדת רב חסד, כי החסד אין לו גבול והוא בלתי משקיף על מקבל החסד, וע"ז הוסיף לבקש סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך שע"י מדת חסד יוסיף לסלוח העון שיהיה כאלו
לא היה במציאות כלל וכמו שכבר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה ותרגלת עמם במדה זו:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ולהר"ן גאון שהביאו דבריו התוספות (ראש השנה דף יז:) והרא"ש שה' ראשון אינו מחשבון המדות אלא מודיע מי הוא הקורא, כפי זה יש טעם נכון למה לא אמר משה כאן אלא פעם אחת ה', אלא דקשה איך יחלוק הר"ן על דברי רבותינו:
ואפשר לפרש הדברים לפי דברי הר"ן כי מה שאמרו קודם שיחטא ואחר שיחטא פירוש שה' רחמן אפילו אחר שיחטא האדם כמו שהיה רחמן קודם שיחטא ואין חידוש לרחמים אלא אחר החטא, וכפי זה אין קושית הרא"ש שהקשה קודם החטא למה צריך לרחמים כי כפי האמת כן הוא, גם דילג ג' מדות אל, רחום, וחנון, לצד שג' מדות אלו צריכין להם מי שחסר הצלה מצרה או מי שחסר טוב או מי שנתון במכאובים ועתה לא הוצרך בתפלה למדות אלו, והתחיל מארך אפים להאריך אפו גם לרשעים, וכדבריהם ז"ל שאמרו (סנהדרין דף קיא.) כשעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שהיה כותב ארך אפים וגו' יעויין שם דבריהם, הרי כי לארך אפים קרא, גם אמר רב חסד להטות משפטם כאומרם ז"ל (ר"ה שם) רב חסד מטה כלפי חסד, ולא הזכיר אמת ולא נוצר חסד לאלפים כי אינו צריך למדות אלו על מה שלפנינו, והזכיר נושא עון ופשע כי להם צריך, ולא הזכיר וחטאה שלא היו אז שוגגין אלא מזידין, והזכיר כל שאר המדות לצד שהם מדות שנוגעות למה שלפניו:
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "במדבר יד יח"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.