ספורנו על במדבר יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פסוק ב וַיִּלּנוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרן. שֶׁהָיוּ שְׁלוּחֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְהוצִיאָם מִמִּצְרַיִם וּלְהַצִּילָם מִכָּל אֵימַת מָוֶת בַּמִּדְבָּר, וְאָמְרוּ שֶׁכָּל זֶה נַעֲשָה כְּדֵי לְתִתָּם בְּיַד הָאֱמרִי.

פסוק ג וְלָמָּה ה' מֵבִיא אתָנוּ. מַה חָטָאנוּ לו שֶׁהִשְׁתַּדֵּל עַל יֶדְכֶם לַהֲבִיאֵנוּ לְכָךְ. כִּי חָשְׁבוּ שֶׁהָיָה כָּל אֵלֶּה בְּתַחְבּוּלָה מֵאִתּו מִשִּׂנְאָתו אותָם בִּשְׁבִיל גִּלּוּלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם, או לְסִבָּה אַחֶרֶת, כַּאֲשֶׁר הֵעִיד בְּאָמְרו "וַתּאמְרוּ, בְּשִנְאַת ה' אתָנוּ הוצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לָתֵת אתָנוּ בְּיַד הָאֱמרִי, לְהַשְׁמִידֵנוּ" (דברים א, כז).

פסוק ה וַיִּפּל משֶׁה וְאַהֲרן עַל פְּנֵיהֶם. בִּרְאותָם "מְעֻוָּת לא יוּכַל לִתְקן" (קהלת א, טו) כְּעִנְיַן בַּסַנְהֶדְרִין שֶׁכָּבְשׁוּ פְּנֵיהֶם בַּקַּרְקַע כְּשֶׁלּא יָדְעוּ מַה לַּעֲשׁות מֵאֵימַת הַמֶּלֶךְ.

פסוק ז הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אתָהּ. לָתוּר הַמָּקום וְיושְׁבָיו, כְּאָמְרו "וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מָה הִוא וְאֶת הָעָם הַיּושֵׁב עָלֶיהָ" (לעיל יג, יח).

טובָה הָאָרֶץ. הִנֵּה בְּעִנְיַן "הָאָרֶץ מַה הִיא" אָנוּ מְעִידִים שֶׁהִיא מָקום טוב "מְאד מְאד" בְּלִי דופִי, לא כְּמו שֶׁהֵעִידוּ חֲבֵרֵינוּ בְּאָמְרָם שֶׁעִם הֱיותָהּ "זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (יג, כז) הִיא "אכֶלֶת יושְׁבֶיהָ" (יג, לב). וּבְעִנְיַן "וְאֶת הָעָם הַיּושֵׁב עָלֶיהָ" אָנוּ מְעִידִים "כִּי לַחְמֵנוּ הֵם" (פסוק ט) וְלא יָעֵזוּ פְּנֵיהֶם נֶגְדֵּנוּ, הֵפֶךְ עֵדוּת חֲבֵרֵינוּ בְּאָמְרָם "כִּי עַז הָעָם" (יג, כח).

פסוק ח אִם חָפֵץ בָּנוּ ה'. אָמְנָם כִּי טובָתָהּ עַד מְאד הִיא בִּתְנַאי שֶׁיַּחְפּץ בָּנוּ ה', כְּאָמְרו "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלהֶיךָ דּורֵשׁ אותָהּ.. וְהָיָה אִם שָׁמעַ תִּשְׁמְעוּ וכו'" (דברים יא, יבשׂיג).

וְהֵבִיא אתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזּאת. הֵפֶךְ מַה שֶּׁהֵעִידוּ חֲבֵרֵינוּ בְּאָמְרָם "לא נוּכַל לַעֲלות אֶל הָעָם" (יג, לא), כִּי אָמְנָם לא יִתְקומְמוּ יושְׁבֵי הָאָרֶץ לִקְרָאתֵנוּ כְּלָל, כְּאָמְרו "יִדְמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבר עַמְךָ ה'" (שמות טו, טז). וְכֵן הָיָה שֶׁלּא עָשׁוּ שׁוּם גֶּדֶר וְשׁוּם הֲכָנָה לִמְנעַ אֶת עֲלות הָעָם עֲלֵיהֶם.

וּנְתָנָהּ לָנוּ. כִּי רָאִינוּ שֶׁלּא קָמָה רוּחַ בְּאִישׁ בְּפָנֵינוּ וְשֶׁדַּעְתָּם לִבְרחַ.

אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. הִיא מֵעַצְמָהּ בִּלְתִּי עֲבודַת עובְדֵי אֲדָמָה, כְּמו בַּיְעָרִים, כְּעִנְיַן "וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ בַּיַּעַר, וַיְהִי דְּבַשׁ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה" (שמואלשׂא יד, כה), וְזֶה לא הָיָה אֶפְשָׁר אִם הָיָה בָּאָרֶץ או בַּאֲוִירָהּ אֵיזֶה דּופִי.

פסוק ט אַךְ בַּה' אַל תִּמְרדוּ. אָמְנָם אִם תִּרְצוּ שֶׁתִּהְיֶה הָאָרֶץ לָכֶם בְּזאת הַמַּדְרֵגָה מֵהַטּוב "אַל תִּמְרְדוּ בַּה'", כְּאָמְרו "וְהָיָה אִם שָׁמעַ תִּשְׁמְעוּ.. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם.. וְאָסַפְתָּ" (דברים יא, יגשׂיד).

וְאַתֶּם אַל תִּירָאוּ. הִנֵּה אִם לא תִּמְרְדוּ יְבִיאֶנּוּ הָאֵל.

כִּי לַחְמֵנוּ הֵם. כִּי רָאִינוּ שֶׁאֵין בְּדַעְתָּם לְהִתְקומֵם נֶגְדֵּנוּ כְּלָל, כְּמו שֶׁלּא יִתְקומֵם הַלֶּחֶם נֶגֶד אוכְלָיו, כְּמו שֶׁהֵעִידָה רָחָב בְּאָמְרָהּ "וְלא קָמָה עוד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם" (יהושע ב, יא).

סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם. וְרָאִינוּ שֶׁהִסְכִּימוּ לַעֲזב כָּל מָגֵן וְצִנָּה כְּדֵי שֶׁיְמַהֲרוּ לָנוּס מִפָּנֵינוּ, כְּעִנְיַן "הַדֶּרֶךְ מְלֵאָה בְּגָדִים וְכֵלִים אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ אֲרָם בֵּחָפְזָם" מְלָכִים ב ז, טו.

פסוק יא עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי. עַד אֵיזֶה גְבוּל מֵהַבִּיזוּי אֶסְבּל שֶׁיְבַזּוּנִי.

וְעַד אָנָה לא יַאֲמִינוּ בִי. עַד אֵיזֶה גְבוּל מֵהַפְּלָאות אֶעֱשֶה קדֶם שֶׁיִּבְטְחוּ בִי וְיִשָּׁעֲנוּ עַל דְּבָרַי.

פסוק יב אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר. כְּעִנְיַן "וְגַם יַד ה' הָיְתָה בָּם לְהֻמָּם מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה עַד תֻּמָּם" (דברים ב, טו).

וְאורִשֶׁנּוּ. אֶעֱשֶה שֶׁיַּעַזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם וְיִירָשׁוּם, כְּעִנְיַן 'הַמֵּתִים יורְשִׁים אֶת הַחַיִּים' שֶׁהָיָה בַּחֲלוּקַת הָאָרֶץ. וּבָזֶה קִיֵים מַה שֶּׁנָּדַר לְיוצְאֵי מִצְרַיִם בְּאָמְרו "וְנָתַתִּי אתָהּ לָכֶם מורָשָׁה" (שמות ו, ח).

פסוק יג-טז וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם. חָשַׁב משֶׁה שֶׁכְּשֶׁאָמַר הָאֵל יִתְבָרַךְ "אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר" (פסוק יב) יִהְיֶה הָרָצון לְהַכּות תֵּיכֶף אֶת כֻּלָּם, וְהִתְעורֵר לִשְׁאל מַה יַּעֲשֶה לִשְׁמו הַגָּדול. וְאָמַר הִנֵּה יִשְׁמְעוּ מִצְרַיִם תֵּכֶף שֶׁהָרַגְתָּ אֶת אֵלֶּה פִּתְאם, וְיאמְרוּ שֶׁעָשִיתָ "מִבִּלְתִּי יְכולֶת" בְּיָדְךָ עַל יושְׁבֵי הָאָרֶץ הַזּאת. וְזֶה כִּי אָמְנָם רָאוּ "כִּי הֶעֱלֵיתָ בְּכחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּו", וְעִם זֶה "שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה", וְלא יַחְשְׁבוּ שֶׁתִּהְיֶה תַּקָּלָתָם בִּשְׁבִיל שֶׁעָזַבְתָּ אותָם בַּעֲונָם "אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה", שֶׁכְּבָר נִרְאָה בָּעַיִן עֵין הַשְׁגָּחָתְךָ עֲלֵיהֶם "אַתָּה ה', וַעֲנָנְךָ עומֵד עֲלֵיהֶם", כְּאָמְרו: "כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יומָם, וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּו לְעֵינֵי כָּל בֵּית יִשְרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם" (שמות מ, לח).

פסוק יז יִגְדַּל נָא כּחַ ה'. לִכְבּשׁ אֶת מִדַּת הַדִּין.

פסוק יח פּקֵד עֲון אָבות עַל בָּנִים. מַאֲרִיךְ עַד דּור רְבִיעִי, שֶׁאִם יַחֲזִיקוּ מַעֲשֵה אֲבותֵיהֶם בִּידֵיהֶם וְיוסִיפוּ לְהָרַע תִּתְמַלֵּא סָאתָם בְּדור שְׁלִישִׁי וְתאבַד תִּקְוַת תְּשׁוּבָתָם וְיִפָּרַע מֵהֶם. וְאִם יַחֲזִיקוּ בְּמַעֲשֵה אֲבותֵיהֶם, וְלא יוסִיפוּ לְהָרַע מֵהֶם יַמְתִּין עַד דּור רְבִיעִי, וְאָז תִּתְמַלֵּא סָאתָם בְּאֶפֶס תִּקְוָה לִתְשׁוּבָה וְיאבֵדוּ.

פסוק כ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. כְּשֶׁאָמַרְתִּי "אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר" (פסוק יב) שׂ כְּבָר סָלַחְתִּי בָּזֶה הָאפֶן שֶׁאַתָּה אומֵר, כִּי לא הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁאָמִית אֶת כֻּלָּם יַחְדָּו, אֲבָל שֶׁאָמִית אֶת כֻּלָּם מְעַט מְעַט בַּמִּדְבָּר, וְלא יִכָּנֵס אִישׁ מֵהֶם לָאָרֶץ.

פסוק כא וְאוּלָם חַי אָנִי, וְיִמָּלֵא כְבוד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ. אָמְנָם אֲנִי נִשְׁבַּע שֶׁכְּמו שֶׁהוּא אֱמֶת שֶׁאֲנִי חַי וְשֶׁיִּמָּלֵא כְבודִי אֶת כָּל הָאָרֶץ כֵּן יִהְיֶה אֱמֶת "כִּי כָל הָאֲנָשִׁים" (פסוק כב) וְהֵם בְּנֵי עֶשְרִים.

פסוק כג אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ. שֶׁלּא יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ, כִּלְּשׁון כָּל "אִם" שֶׁאֵין אַחֲרָיו תְּנַאי כָּפוּל, כְּמו "אִם מִחוּט וְעַד שְרוךְ נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ" (בראשית יד, כג), "חַי ה' אִם יוּמָת" (שמואל א יט, ו) וְדומֵיהֶם.

וְכָל מְנַאֲצַי לא יִרְאוּהָ. וְגַם מִבְּנֵיהֶם שֶׁאֵינָם בְּזאת הַגְּזֵרָה שֶׁלּא יַגִּיעוּ לְכ' שָׁנָה כָּל אותָם שֶׁיְנַאֲצוּנִי לֶעָתִיד לא יִרְאוּהָ, כְּמו שֶׁקָּרָה לַמֵּתִים עַל דְּבַר קרַח וְעַל דְּבַר פְּעור וּבַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים.

פסוק כד וְזַרְעו יורִשֶׁנָּה. הוּא יורִישֶׁנָּה לְזַרְעו. לא כְּעִנְיָן שְׁאַר דּור הַמִּדְבָּר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּנֵיהֶם יָרְשׁוּ אותָם לא הָיוּ הֵם הַמּורִישִׁים, אֲבָל הורִישָׁם סֵדֶר הָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּמִצְוָתו לְמַנְחִילֵי הָאָרֶץ, כְּמו שֶׁיָּעַד בְּאָמְרו "וְאורִשֶׁנּוּ" (פסוק יב).

פסוק כז עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזּאת. אַף עַל פִּי שֶׁ"סָּלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (פסוק כ) לְהַאֲרִיךְ לָהֶם שֶׁלּא לְהַמִּיתָם תֵּיכֶף וְלא כֻּלָּם יַחְדָּו, מִכָּל מָקום לא סָלַחְתִּי לַעֲדַת הַמְרַגְּלִים.

אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִים עָלָי. שֶׁהֵם הַמַּחְטִיאִים וְחֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בָהֶם, וְלא אַאֲרִיךְ לָהֶם כְּלָל. וְעִם זֶה אֶת תְּלוּנות בְּנֵי יִשְרָאֵל אֲשֶׁר הֵמָּה הַמְרַגְּלִים מַלִּינִים עָלָי, שָׁמַעְתִּי. וָאָשִים פָּנַי לְעָנְשָׁם, לְפִיכָךְ,

פסוק כח אֱמר אֲלֵיהֶם, חַי אָנִי נְאֻם ה', אִם לא. שְׁתֵּי שְׁלִילות בִּמְקום חִיּוּב. כְּלומַר כִּי אָמְנָם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי. בֶּאֱמָרְכֶם "או בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ (פָּסוּק ב), וּבֶאֱמָרְכֶם "נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז" (פסוק ג). וְכֵן לַמְרַגְּלִים בְּאָמְרָם "אֶרֶץ אכֶלֶת יושְׁבֶיהָ הִיא" (לעיל יג, לב) שֶׁהַכּל יִתְקַיֵּם בָּכֶם.

כֵּן אֶעֱשֶה לָכֶם. בִּזְמַנִּים מִתְחַלְּפִים. וּבָזֶה נִשְׁבַּע, מַה שֶּׁהֵעִיד הַמְשׁורֵר בְּאָמְרו "וַיִּשָּׂא יָדו לָהֶם, לְהַפִּיל אותָם בַּמִּדְבָּר, וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּויִם " (תהלים קו, כו). וְכֵן יְחֶזְקֵאל (כ, כג) בְּאָמְרו "וְגַם אֲנִי נָשָאתִי יָדִי לָהֶם בַּמִּדְבָּר "לְהָפִיץ אתָם בַּגּויִם".

פסוק לג וְנָשְאוּ אֶת זְנוּתֵיכֶם. שֶׁמְּרַדְתֶּם בִּי בֶּאֱמָרְכֶם "נִתְּנָה ראשׁ" (פסוק ד).

פסוק לד בְּמִסְפַּר הַיָּמִים. שֶׁהֶאֱרִיכוּ בְּמִצְוַתְכֶם לִרְאות אִם אֶפְשָׁר לְכָבְשָׁהּ.

יום לַשָּׁנָה. תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁלְּכָל שָׁנָה, כַּמְבאָר בְּתַעֲנִית פֶּרֶק בַּתְרָא.

תְּנוּאָתִי. תַּכִּירוּ מַה רַע בִּטּוּל הַמְכֻוָּן שֶׁלּי בְּסוּרְכֶם מִמֶּנּוּ, כְּאָמְרו "וּנְפַלְתֶּם בֶּחָרֶב, כִּי עַל כֵּן שַׁבְתֶּם מֵאַחֲרֵי ה'" (פסוק מג).

פסוק לו וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח משֶׁה. שֶׁהָיוּ נֶאֱמָנִים אֶצְלו וְנֶהְפְּכוּ לו לְאויְבִים.

וַיָּשֻׁבוּ וַיַּלִּינוּ עָלָיו אֶת כָּל הָעֵדָה. שֶׁהֵם הַסַּנְהֶדְרִין וְרָאשֵׁי הָעָם, כְּשֶׁאָמְרוּ "כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ" (יג, לא), וְזֶה עָשׁוּ לְהוצִיא דִּבָּה עַל הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁבְּעוד שֶׁהָיוּ הַזְּקֵנִים עֲסוּקִים בִּתְלוּנָתָם יוצִיאוּ הֵם אֶל הֶהָמון דִּבָּה עַל הָאָרֶץ. וְזֶה לא הָיוּ יְכולִים לַעֲשׁות בִּפְנֵי הַזְּקֵנִים הַיּודְעִים וּמַכִּירִים בְּשִׁקְרָם.

פסוק לז וַיָּמוּתוּ הָאֲנָשִׁים מוצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה. בְּאותָהּ מַגֵּפָה שֶׁאָמְרוּ הֵם שֶׁתִּקְרֶה בָּאָרֶץ "אכֶלֶת יושְׁבֶיהָ" (יג, לב), וְהִנֵּה פְּעֻלַּת אֲוִיר הָאָרֶץ הָיְתָה לָהֶם לְזָרָא וּמֵתוּ תֵּכֶף.

פסוק מא לָמָּה זֶה אַתֶּם עבְרִים אֶת פִּי ה', וְהִוא לא תִצְלָח. כִּי בְּאפֶן זֶה תִּהְיוּ חוטְאִים לא לְתֵיאָבון וַהֲנָאַת עַצְמְכֶם, אֲבָל לְהַכְעִיס.

פסוק מד וַיַּעְפִּלוּ. חִזְּקוּ לְבָבָם, כְּעִנְיַן "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעה וְלא שָׁמַע אֲלֵיהֶם" (שמות ז, יג).

פסוק מה וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי. וְלא הִנִּיחוּם לַעֲלות.