רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(ב) כִּי תָבֹאוּ – בִּשֵּׂר לָהֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ.

(ג) וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה – אֵין זֶה צִוּוּי; אֶלָּא: כְּשֶׁתָּבוֹאוּ שָׁם, וְתַעֲלֶה עַל לְבַבְכֶם לַעֲשֹוֹת אִשֶּׁה לַה'.
רֵיחַ נִיחֹחַ – נַחַת רוּחַ לְפָנַי (ספרי קז).
לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה – אוֹ שֶׁתַּעֲשׂוּ הָאִשֶּׁה בִּשְׁבִיל חוֹבַת מוֹעֲדֵיכֶם שֶׁחִיַּבְתִּי אֶתְכֶם לַעֲשֹוֹת בַּמּוֹעֵד (שם).

(ד) וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב – תַּקְרִיבוּ נְסָכִים וּמִנְחָה לְכָל בְּהֵמָה: הַמִּנְחָה כָּלִיל, וְהַשֶּׁמֶן נִבְלָל בְּתוֹכָהּ (שם), וְהַיַּיִן לַסְּפָלִים; כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (סוכה מ"ח ע"ב).

(ה) לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד – עַל כָּל הָאָמוּר לְמַעְלָה הוּא מוּסָב, עַל הַמִּנְחָה וְעַל הַשֶּׁמֶן וְעַל הַיַּיִן.

(ו) אוֹ לָאַיִל – וְאִם אַיִל הוּא. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ, "אוֹ" לְרַבּוֹת אֶת הַפַּלְגָּס לְנִסְכֵּי אַיִל (חולין כ"ג ע"א).

(י) אִשֵּׁה רֵיחַ – אֵינוֹ מוּסָב אֶלָּא עַל הַמִּנְחָה וְהַשֶּׁמֶן, אֲבָל הַיַּיִן אֵינוֹ אִשֶּׁה, שֶׁאֵינוֹ נִתָּן עַל הָאֵשׁ (ספרי שם).

(יא) אוֹ לַשֶּׂה – בֵּין שֶׁהוּא בַּכְּבָשִׂים, בֵּין שֶׁהוּא בָּעִזִּים. כֶּבֶשֹ וָשֶׂה קְרוּיִים בְּתוֹךְ שְׁנָתָם; אַיִל – בֶּן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד.

(יב) כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ – כְּמִסְפַּר הַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לְקָרְבָּן, כָּכָה תַּעֲשֹוּ נְסָכִים לְכָל אֶחָד מֵהֶם, כְּמִסְפָּרָם שֶׁל בְּהֵמוֹת מִסְפָּרָם שֶׁל נְסָכִים.

(טו) כָּכֶם כַּגֵּר – כְּמוֹתְכֶם, כֵּן גֵּר. וְכֵן דֶּרֶךְ לָשׁוֹן עִבְרִית: "כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (בראשית יג,י), כֵּן אֶרֶץ מִצְרַיִם; "כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְּעַמֶּךָ" (מל"א כב,ד).

(יח) בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ – מְשֻׁנָּה בִּיאָה זוֹ מִכָּל בִּיאוֹת שֶבַּתּוֹרָה; שֶׁבְּכֻלָּן נֶאֱמַר: "כִּי תָבֹא", "כִּי תָבֹאוּ", לְפִיכָךְ כֻּלָּן לְמֵדוֹת זוֹ מִזּוֹ, וְכֵיוָן שֶׁפָּרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה, אַף כֻּלָּן כֵּן. אֲבָל זוֹ – נֶאֱמַר בָּהּ בְּבֹאֲכֶם: מִשֶּׁנִּכְנְסוּ בָּהּ וְאָכְלוּ מִלַּחְמָהּ נִתְחַיְּבוּ בְּחַלָּה (ספרי קי).

(כ) רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם – כְּשֶׁתָּלוּשׁוּ כְּדֵי עֲרִיסוֹתֵיכֶם שֶׁאַתֶּם רְגִילִין לָלוּשׁ בַּמִּדְבָּר, וְכַמָּה הִיא? "וַיָּמֹדוּ בָעֹמֶר" (שמות טז,יח), "עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת" (שם,טז) (וְשִׁעוּרוֹ אַרְבָּעִים וְשֵׁשׁ בֵּיצִים וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה) (עירובין פ"ג ע"ב) – תָּרִימוּ מֵרֵאשִׁיתָהּ, כְּלוֹמַר: קֹדֶם שֶׁתֹּאכְלוּ מִמֶּנָּה – רֵאשִׁית חֶלְקָהּ, חַלָּה אַחַת מִמֶּנָה תָּרִימוּ תְרוּמָה לְשֵׁם ה'.
חַלָּה – טורטי"ל [tortel = עוגה עגולה] בְּלַעַז.
כִּתְרוּמַת גֹּרֶן – שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהּ שִׁעוּר, וְלֹא כִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ שִׁעוּר. אֲבָל חֲכָמִים נָתְנוּ שִׁעוּר, לְבַעַל הַבַּיִת – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְלַנַּחְתּוֹם – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה (ספרי קי; ]]משנה חלה ב ז|חלה פ"ב מ"ז]]).

(כא) מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי רִאשׁוֹנָה שֶׁבָּעִסּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר מֵרֵאשִׁית, מִקְצָתָהּ וְלֹא כֻּלָּהּ (ספרי שם).
תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה – לְפִי שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר לַחַלָּה, נֶאֱמַר תִּתְּנוּ, שֶׁיְּהֵא בָהּ כְּדֵי נְתִינָה (שם).

(כב) וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ – עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל הַמִּצְווֹת, שֶׁהַצִּבּוּר מְבִיאִין עָלֵיהָ פַּר; וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ כָּאן מִכְּלָלָן, לִדּוֹן בְּפַר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת (ספרי קיא).
וְכִי תִשְׁגּוּ וְגוֹמֵר – בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מְכָּל הַמִּצְווֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה, מִצְוָה אַחַת שֶׁהִיא כְּכָל הַמִּצְווֹת. מַה הָעוֹבֵר עַל כָּל הַמִּצְווֹת, פּוֹרֵק עֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָּנִים, אַף מִצְוָה זוֹ, פּוֹרֵק בָּהּ עֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָּנִים; וְאֵיזוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה (שם).
אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה – "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ" מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם (הוריות ח' ע"א); "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב,יב).

(כג) אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹמֵר – מַגִּיד שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה, כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּה וּבְכָל מַה שֶּׁנִּתְנַבְּאוּ הַנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה' וָהָלְאָה (ספרי קיא).

(כד) אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה – אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה עֲבֵרָה זוֹ עַל יְדֵי שׁוֹגֵג; כְּגוֹן שֶׁשָּׁגְגוּ וְהוֹרוּ עַל אַחַת מִן הָעֲבוֹדוֹת, שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה בְּכָךְ (הוריות ג' ע"ב; ז' ע"ב).
לְחַטָּת – חָסֵר אָלֶ"ף, שֶׁאֵינוֹ כִּשְׁאָר חַטָּאוֹת. שֶׁכָּל חַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הַבָּאוֹת עִם עוֹלָה, הַחַטָּאת קוֹדֶמֶת לָעוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶת הַשֵּׁנִי יַעֲשֶֹה עוֹלָה" (ויקרא ה,י); וְזוֹ – עוֹלָה קוֹדֶמֶת לַחַטָּאת (הוריות י"ג ע"א).

(כה) הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה' – זֶה הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה, הוּא פַּר הָעוֹלָה [שֶׁנֶּאֱמַר: "אִשֶּׁה לַה'"] (ספרי קיא).
וְחַטָּאתָם – זֶה הַשָּׂעִיר.

(כז) תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה – בַּעֲבוֹדָה זָרָה (ספרי קיב).
עֵז בַּת שְׁנָתָהּ – שְׁאָר עֲבֵרוֹת, יָחִיד מֵבִיא כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה; וּבְזוֹ – קָבַע לָהּ שְׂעִירָה (שם).

(ל) בְּיָד רָמָה – בְּמֵזִיד.
מְגַדֵּף – מְחָרֵף, כְּמוֹ: "וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה" (יחזקאל ה,טו); "אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר" (ישעיהו לז,ו). וְעוֹד דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִכָּאן לִמְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם, שֶׁהוּא בְּכָרֵת (כריתות ז' ע"ב).

(לא) דְּבַר ה' – אַזְהָרַת עֲבוֹדָה זָרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְהַשְּׁאָר מִפִּי מֹשֶׁה (ספרי קיב).
עֲוֹנָה בָהּ – בִּזְמַן שֶׁעֲוֹנָהּ בָּהּ, שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה (שם; סנהדרין צ' ע"ב).

(לב) וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ – בִּגְנוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר הַכָּתוּב, שֶׁלֹא שָׁמְרוּ אֶלָּא שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה; וּבַשְּׁנִיָּה – בָּא זֶה וְחִלְּלָהּ (ספרי קיג).

(לג) הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ – שֶׁהִתְרוּ בּוֹ, וְלֹא הִנִּיחַ מִלְּקוֹשֵׁשׁ, אַף שֶׁמְּצָאוּהוּ וְהִתְרוּ בּוֹ (ספרי שם; סנהדרין מ"א ע"א).

(לד) כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶֹה לוֹ – לֹא הָיוּ יוֹדְעִים בְּאֵיזוֹ מִיתָה יָמוּת; אֲבָל יוֹדְעִים הָיוּ שֶׁהַמְּחַלֵּל שַׁבָּת בְּמִיתָה (ספרי קיד; סנהדרין ע"ח ע"ב).

(לה) רָגוֹם – [עָשֹׂה,] פיישנ"ט [feisant = בעשותו] בְּלַעַז, וְכֵן "הָלוֹךְ", אלנ"ט [alant = בלכתו‏[1]]; וְכֵן "זָכוֹר" (שמות כ,ז) וְ"שָׁמוֹר" (דברים ה,יא).

(לו) וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ – מִכָּאן שֶׁבֵּית הַסְּקִילָה חוּץ וְרָחוֹק מִבֵּית דִּין (ספרי שם; ספרי זוטא טו; סנהדרין מ"ב ע"ב).

(לח) וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת – עַל שֵׁם הַפְּתִילִים הַתְּלוּיִים בָּהּ, כְּמוֹ: "וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי" (יחזקאל ח,ג; מנחות מ"ב ע"א). דָּבָר אַחֵר: צִיצִת – עַל שֵׁם "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ" (פסוק לט), כְּמוֹ: "מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (שה"ש ב,ט; ספרי קטו).
תְּכֵלֶת – צֶבַע יָרֹק שֶׁל חִלָּזוֹן (מנחות מ"ב ע"ב).

(לט) וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' – שֶׁמִּנְיַן גִּימַטְרִיָּא שֶׁל צִיצִית – שֵׁשׁ מֵאוֹת, וּשְׁמוֹנָה חוּטִים וַחֲמִשָּׁה קְשָׁרִים, הֲרֵי תַּרְיַ"ג (במ"ר יח,כא).
וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם – כְּמוֹ "מִתּוּר הָאָרֶץ" (במדבר יג,כה). הַלֵּב וְהָעֵינַיִם הֵם מְרַגְּלִים לַגּוּף וּמְסַרְסְרִים לוֹ אֶת הָעֲבֵרוֹת: הָעַיִן רוֹאָה, וְהַלֵּב חוֹמֵד, וְהַגּוּף עוֹשֶׂה אֶת הָעֲבֵרָה (תנחומא טו).

(מא) אֲנִי ה' – נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר.
אֱלֹהֵיכֶם – נֶאֱמָן לְהִפָּרַע.
אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם – עַל מְנָת כֵּן פָּדִיתִי אֶתְכֶם, שֶׁתְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם גְּזֵרוֹתָי (ספרי קטו).
אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – עוֹד, לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל: מִפְּנֵי מָה אָמַר הַמָּקוֹם? לֹא שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִטֹּל שָֹכָר? אָנוּ לֹא עוֹשִׂים וְלֹא נוֹטְלִים שָׂכָר! עַל כָּרְחֲכֶם אֲנִי מַלְכְּכֶם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה" וְגוֹמֵר "אֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם" (יחזקאל כ,לג; ספרי שם). דָּבָר אַחֵר: לָמָּה נֶאֱמַר יְצִיאַת מִצְרַיִם? אֲנִי הוּא שֶׁהִבְחַנְתִּי בְּמִצְרַיִם בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְשֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר; אֲנִי הוּא עָתִיד לְהַבְחִין וּלְהִפָּרַע מִן הַתּוֹלֶה קְלָא אִילָן בְּבִגְדּוֹ וְאוֹמֵר: תְּכֵלֶת הִיא (ב"מ ס"א ע"ב). וּמִיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן הֶעְתַּקְתִּי: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ לְפָרָשַׁת עֲבוֹדָה זָרָה? לוֹמַר שֶׁהַמְּחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה; שֶׁאַף הִיא שְׁקוּלָה כְּכָל הַמִּצְווֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּעֶזְרָא: "וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וַתִּתֵּן לָהֶם מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת" וְכוּלֵּיהּ, "וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם" (נחמיה ט,יג-יד). וְאַף פָּרָשַׁת צִיצִית, לְכָךְ נִסְמְכָה לְאֵלּוּ, לְפִי שֶׁאַף הִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי" (לעיל פסוק מ).
עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם – כְּנֶגֶד "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות יט,ד). "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת" (דברים כב,יב), וְלֹא בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ, וְלֹא בַּעֲלַת חָמֵשׁ (ספרי שם; זבחים י"ח ע"ב); כְּנֶגֶד אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּמִצְרַיִם: "וְהוֹצֵאתִי", "וְהִצַּלְתִּי", "וְגָאַלְתִּי", "וְלָקַחְתִּי" (שמות ו,ו-ז).
פְּתִיל תְּכֵלֶת – עַל שֵׁם שִׁכּוּל בְּכוֹרוֹת; תַּרְגּוּם שֶׁל שִׁכּוּל, "תִּכְלָא". וּמַכָּתָם הָיְתָה בַּלַּיְלָה, וְכֵן צֶבַע הַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לָרָקִיעַ הַמַּשְׁחִיר לְעֵת עֶרֶב. וּשְׁמוֹנָה חוּטִים שֶׁבָּהּ, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה יָמִים שֶׁשָּׁהוּ יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה עַל הַיָּם.

הערות[עריכה]

  1. ^ בשני הלעזים הנ"ל אין בכלל תרגום הדיבור המתחיל, אלא ציון צורתו הדקדוקית. ר' לעיל מס' 3209.