ספרי על במדבר טו ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ח. או לאיל תעשה מנחה. בא הכתוב לחלק בין נסכי כבש לנסכי איל. שהיה בדין, בן בקר טעון נסכים ובן צאן טעון נסכים. אם למדת שלא חלקה תורה בין נסכי עגל לנסכי שור, כך לא תחלק בין נסכי כבש לנסכי איל, ת”ל או לאיל תעשה מנחה, בא הכתוב לחלק בין נסכי כבש לנסכי איל. אבא4 חנן אומר משום ר' אליעזר למה נאמר שהיה בדין, ומה אם במקום שריבה בנסכים לא ריבה בין עגל לשור, מקום שמיעט בנסכים אינו דין שלא נרבה בין כבש לאיל. ת”ל או לאיל תעשה מנחה. מגיד הכתוב שאעפ”י שמיעט בנסכים ריבה בין כבש לאיל. ד”א או לאיל תעשה להביא איל (עולה וכו') [עולת כפורים].

ט. תעשה מנחה סלת שני עשרונים למה נאמר (להביא) שהיה בדין הואיל וכבש העומר טעון שני עשרונות ואיל עוילה טעון שני עשרונות, אם למדתי לכבש העומר שאעפ"י שכפל עשרונותיו לא כפל לנסכיו [אף איל לעולה אעפ"י שנכפל עשרונותיו לא יכפול נסכיו] ת"ל לאיל תעשה מנחה.

ויין לנסך שלישית ההין שמן לבילה ויין לניסוך.

תקריב ריח ניחוח לה' נחת רוח הוא לפני שאמרתי ונעשה רצוני.


ראו גם: התורה והמצוה על במדבר טו ו - פירוש מלבי"ם על הספרי.

<< · ספרי על במדבר · טו · ו · >>



קיצור דרך: mdrjhlka-bm-15-06