מ"ג במדבר טו ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר טו · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן שְׁלִשִׁית הַהִין.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
א֤וֹ לָאַ֙יִל֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֑ים בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן שְׁלִשִׁ֥ית הַהִֽין׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אוֹ לְדִכְרָא תַּעֲבֵיד מִנְחָתָא סוּלְתָּא תְּרֵין עֶשְׂרוֹנִין דְּפִילָא בִמְשַׁח תַּלְתוּת הִינָא׃
ירושלמי (יונתן):
אוֹ לְדִכְרָא תַעֲבֵּיד מִנְחָתָא תְּרֵין עֶשְרוֹנִין סְמִידָא פְּתִיכָא בִּמְשַׁח זֵיתָא תַּלְתוּת הִינָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"או לאיל" - ואם איל הוא (מנחות צא) ורבותינו דרשו או לרבות את הפלגס לנסכי איל (חולין כג)

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


ח. או לאיל תעשה מנחה. בא הכתוב לחלק בין נסכי כבש לנסכי איל. שהיה בדין, בן בקר טעון נסכים ובן צאן טעון נסכים. אם למדת שלא חלקה תורה בין נסכי עגל לנסכי שור, כך לא תחלק בין נסכי כבש לנסכי איל, ת”ל או לאיל תעשה מנחה, בא הכתוב לחלק בין נסכי כבש לנסכי איל. אבא4 חנן אומר משום ר' אליעזר למה נאמר שהיה בדין, ומה אם במקום שריבה בנסכים לא ריבה בין עגל לשור, מקום שמיעט בנסכים אינו דין שלא נרבה בין כבש לאיל. ת”ל או לאיל תעשה מנחה. מגיד הכתוב שאעפ”י שמיעט בנסכים ריבה בין כבש לאיל. ד”א או לאיל תעשה להביא איל (עולה וכו') [עולת כפורים].

ט. תעשה מנחה סלת שני עשרונים למה נאמר (להביא) שהיה בדין הואיל וכבש העומר טעון שני עשרונות ואיל עוילה טעון שני עשרונות, אם למדתי לכבש העומר שאעפ"י שכפל עשרונותיו לא כפל לנסכיו [אף איל לעולה אעפ"י שנכפל עשרונותיו לא יכפול נסכיו] ת"ל לאיל תעשה מנחה.

ויין לנסך שלישית ההין שמן לבילה ויין לניסוך.

תקריב ריח ניחוח לה' נחת רוח הוא לפני שאמרתי ונעשה רצוני.

<< · מ"ג במדבר · טו · ו · >>