מ"ג במדבר טו ה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיַ֤יִן לַנֶּ֙סֶךְ֙ רְבִיעִ֣ית הַהִ֔ין תַּעֲשֶׂ֥ה עַל־הָעֹלָ֖ה א֣וֹ לַזָּ֑בַח לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָֽד׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְחַמְרָא לְנִסְכָּא רַבְעוּת הִינָא תַּעֲבֵיד עַל עֲלָתָא אוֹ לְנִכְסַת קוּדְשַׁיָּא לְאִמְּרָא חַד׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַחֲמַר עִינְבָא לְנִיסוּכָא רַבְעוּת הִינָא דְעָבַד עַל עֲלָתָא אוֹ לְנִכְסַת קוּדְשָׁא לְאִימַר חָד: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ו. ר' נתן אומר תעשה על העולה זו עולת מצורע לזבח זו חטאתו או לזבח זו אשמו.
ז. ר' יונתן אומר לכבש האחד להביא עולת יולדת שתטעון נסכים שלא שמענו לה בכל התורה כולה (או אינו מדבר אלא באיל, כשהוא אומר או לאיל תעשה מנחה הרי איל אמור ומה ת”ל לכבש האחד, להביא את עולת יולדת שתטעון נסכים שלא שמענו לה בכל התורה כולה. ד”א) לכבש האחד להביא אחד עשר במעשר.
מלבי"ם - התורה והמצוה
ה. תעשה על העולה או לזבח זה מיותר לגמרי ופי' חז"ל שיש לטעות שמה שנאמר ועשיתם אשה עולה או זבח שלמים לפלא נדר או בנדבה הוא מאמר מקביל. אם העולה בנדר והזבח בנדבה אז צריך נסך מיוחד לכל אחד, אבל אם שניהם בנדר או שניהם בנדבה די בנסך אחד דשם נדר חד הוא. לכן חזר ואמר על העולה או לזבח שפה לא הזכיר נדר ונדבה, ללמד שכל אחד צריך מיוחד אף ששניהם בנדר.
והגמרא מנחות (דף צא) למד זה במילת או. והספרי לא דריש מילת או שכתוב בפרשה זו, ולמד ממש שנאמר שנית על העולה או לזבח. ואבא חנן אומר שבא ללמד שבל נטעה להבדיל בין עולה ובין שלמים בשיעור הנסכים כמו שיש הבדל בין שור ואיל וכבש אף שמעשיה שוה.
ו. תעשה על העולה או לזבח כבר כתבנו שזה מיותר וגם למה אמר על העולה בשימוש מילת על או לזבח בשימוש הל'. וכבר הנחנו יסוד מוסד ( ויקרא שצא) שיש הבדל בין שמוש מילת על ובין שמוש הל'. שהל' מורה החלוקה ומלת על מורה הצירוף. שאם ירצה לאמר לכל אחד ואחד יאמר בל', וארבעה פנים לאחד, שני העומר לאחד פי' לכל אחד. אבל מלת על מצין הכל ביחד, והקרבתם על הלחם, והקריב על בן בקר, וכמ"ש עגלה על שני הנשיאים ושור לאחד. וכן במ"ש על העולה או לזבח שפ' על עולה אחת לכל זבח וזבח בייחוד. בהכרח רומז למקום א' שנמצא שם עולה אחת ושני מיני זבחים שונים ושכלם אינם נדר או נדבה רק חובה. וזה ימצא בקרבן מצורע שמביא עולה וחטאת ואשם. וז"ש לזבח להביא חטאת מצורע או לזבח להביא אשמו. ר"ל שהל' מורה החולקה.
וכן מלת או בא על ענינים נבדלים ומבואר אצלי ( תזריע כג ) שבא על ענין שיש בו רבותא יותר ומוסיף אף לכל זבח. וכבר הבאתי כן בהתו"ה ( מצורע מא ) שיש דרוש זה גם בספרא שם. ושם פרשתי מה שפלפלו על זה במנחות (דף צא).
ז. על העולה או לזבח לכבש האחד , מספר האחד מיותר ונדרש תמיד כשבא על שם היחיד בשגם שאחר כך אמר או לאיל, ואינו אומר לאיל האחד. ופירשו חז"ל שמפני שדריש מה שנאמר על העולה או לזבח על קרבנות מצורע שהם שלשה כבשים, אמר שכן תעשה לעולה או לזבח לכבש האחד. ר"ל במקום שנמצא רק כבש אחד.
והנה, במ"ש על העולה לכבש האחד מציין עולת יולדת שאינה מביאה רק כבש אחד לעולה, ומ"ש או לזבח לכבש האחד מציין אחד עשר שבמעשר שדינו שיקרב שלמים, והא גם כן כבש אחד שקרא לאחד עשר עשירי. ובזה מיושב גם כן מה שנאמר לכבש האחד בפת"ח תחת ל' שמורה על הידוע, ובה' האחד ולא אמר לכבש אחד. ולכן דריש על כבש הא' הידוע גבי יולדת ואחד עשר שבמעשר.
ומ"ש בספרים או אינו מדבור אלא באיל מחק הגר"א וגריס כגי' הגמרא. ולפי גירסת הספרים דרש גם מלת כבש. שגם אם לא יכתוב כבש נדע שמדבר בכבש לא באיל, דהא אמר שלאיל יעשה שני עשרונים.
ומ"ש שלא שמענו בכל התורה גריס זה בגמ' על אחד עשר שבמעשר, ופרש”י שלא שמענו שיהיה הטפל חמור מן העיקר כי מעשר אין צריך נסכים.