ספרי על במדבר טו לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


נב. ויהיו בני ישראל במדבר בגנות ישראל הכתוב מדבר שלא שמרו אלא שבת ראשונה ושניה חללו.

נג. וימצאו איש מקושש עצים , תולש מן הקרקע היה. אתה אומר תולש מן הקרקע, או איש עצמו ושמו מקושש, תלמוד לומר ויקריבו אותו המוצאים אותו מקושש עצים. הא מה תלמוד לומר וימצאו איש מקושש עצים, תולש מן הקרקע. ומי היה צלפחד, דברי ר' עקיבא. נאמר כאן מדבר ונאמר להלן מדבר (במדבר כז), מה מדבר האמור להלן צלפחד, אף מדבר האמור כאן צלפחד. ר' יהודה בן בתירא אומר, עתיד ליתן את הדין כל האומר צלפמד מקושש היה. אם מי שאמר והיה העולם כסה עליו, ואתה מגלה עליו. אלא מאין היה, מן המעפילים היה שנאמר ויעפילו לעלות אל ראש ההר.

נד. וימצאו איש מקושש עצים מלמד שמנה משה שומרים וימצאו אותו מקושש.


ראו גם: התורה והמצוה על במדבר טו לב - פירוש מלבי"ם על הספרי.

<< · ספרי על במדבר · טו · לב · >>


קיצור דרך: mdrjhlka-bm-15-32