מ"ג במדבר טו יד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכִֽי־יָגוּר֩ אִתְּכֶ֨ם גֵּ֜ר א֤וֹ אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָשָׂ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר תַּעֲשׂ֖וּ כֵּ֥ן יַעֲשֶֽׂה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲרֵי יִתְגַּיַּיר עִמְּכוֹן גִּיּוֹרָא אוֹ דְּבֵינֵיכוֹן לְדָרֵיכוֹן וְיַעֲבֵיד קוּרְבַּן דְּמִתְקַבַּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ כְּמָא דְּתַעְבְּדוּן כֵּן יַעֲבֵיד׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲרוּם יִתְגַיֵיר עִמְכוֹן גִיוֹרָא אוֹ מַן דְהוּא כְּדוֹן בֵּינֵיכוֹן לְדָרֵיכוֹן וְיֶעֱבַד קוּרְבַּן דְמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ הֵיכְמָא דְתַעַבְדוּן כֵּן יַעֲבֵד: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
יז. ועשה אשה מין הדמים. אתה אומר מין הדמים או אינו אלא מין המנחה ת”ל (ככם) [כן יעשה] מה אתם מין דמים אף הגרים מין דמים. או מה ישראל בדם בהמה אף הגרים בדם בהמה ת”ל [ככם כגר יהיה] לכם (הקדשתים) [הקשתים] ולא (הגרים הקדשתים) [הקשתים] לדם בהמה. רבי אומר מה ישראל שלא בא בברית אלא בג' דברים במילה ובטבילה ובהרצאת קרבן, אף הגרים כיוצא בהם. אי מה ישראל בדם (מילה) [עולה] ובזבחי שלמים אף הגרים בדם (מילה) [עולה] ובזבחי שלמים, ת”ל ועשה אשה ריח ניחוח לה'. אמרת צא וראה איזה מין דמים שכולו עולה לאשים ואין לך הימנו היתר, אי אתה מוצא אלא בעולת העוף. אמר להביא פרידה אחת אינו יכול, שלא מצינו פרידה אחת קריבה בכל התורה כולה. מכאן אמרו כל הקינין שבתורה חציין עולה וחציין חטאת חוץ מן אגר מפני שכולו לאשים.
יח. אשר תעשו כן יעשה למה נאמר, לפי שהיה בדין הואיל ומצינו שחלקה תורה את קרבנותיו כך תחלק את נסכיו ת”ל כאשר תעשו כן יעשה מה אתם ששה לפר ד לאיל וג' לכבש, אף הגרים כיוצא בהם.
מלבי"ם - התורה והמצוה
טז. וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם , כבר בארתי בהתו”ה ( אחרי עה ) שהיה לחז"ל הבדל בין הגר אתכם ובין הגר בתוככם. שהגר אתנם מצין שנחגייר מקרוב והגר בתוככם מציין שנתגייר מימים רבים.
וז"ש שנתגיייר מנין ר"ל שנתגייר כבר כי אתכם משמע שנתגייר מקרוב, ובא לומר שגם הגרים שנכנסו לברית בעת מתן תורה היו צריכים להביא עולת העוף.
יז. ועשה אשה וגו' לה' , פי' חז”ל שמלמד שגר הבא להתגיר אינו כשר לאכול בקדשים עד שיעשה אשה לה'. אמנם לא פירש איזה אשה יעשה, כי גם מנחה נקראת אשה שניתנה ע"ג האשה, לכן פי' כאשר תעשו כן יעשה. וישראל נכנסו לברית במילה וטבילה ובהרצאת דמים. וכן אשה של הגר צריך להית מין הדמים.
וזהו שאמרו תלמוד לומר כן יעשה (כן גירסת הגמרא כריתות ט' וכן הגיה הגר"א). אולם הלא הרצאת דמים של אבותינו היו עולה ושלמים ושניהם בהמה. כמ"ש ויעלו עולות ויזבחו זבחים (שבת כד) וכן נאמר שהגר ירצה בדם בהמה. ולמד ממ”ש הקהל חקה אחת לכם ולגר וגו' ככם כגר יהיה, כי כניסת אבותינו בהרצאת דמים היה רק בדור המדבר, אבל הדורות שאחריהם א”צ לזה כ כניסת האבות לברית חל על בניהם.
ודעת חז"ל שכן גם בדורות הבאים יש זכר לזה מה שהיולדת צריכה טבילה והרצאת דמים ואז תכשר לקדשים. והרצאה זו תכניס גם הנולד כמו שבדור המדבר זרקו את הדם על האנשים והנשים ועל ידי כן נכנסו גם הטף בברית. ובזה ישוה הגר שאינו נכנס לברית ע”י אבותינו רק על ידי עצמו, צריך להביא קן ודי בדם עופות. ועל זה אמר ככם כגר יהיה, שאינו מצין שישוה במעשה שעשיתם בשעת מ"ת רק שישוה לכם במה שיש הרצאת דמים של עוף, שתביא היולדת ומועיל אל הנולד. וז"ש לכם הקשתיו במה שגם לדורות יש הרצאת דמים של עוף. ורבי למד שהוא של עוף ממ"ש יעשה אשה לה' היינו דבר שכולו עולה לאשים ואין כהן נהנה ממנו דבעולת בהמה עורה לכהנים.
יח. כאשר תעשו כן יעשה כבר התבאר שאינו עושה ממש כפי שעשו שהם הביאו עולה ושלמים של בהמה, רק ר"ל שהגם שהגר יכול להביא עופות, בכ"ז יוכל להביא גם עולת בהמה. כמ"ש בכריתות (דף ח' ע"ב).
וה"א אחר שאינו מביא רק החצי של קרבן אבותינו שהיה עולה ושלמים, כן כשמביא עולה לא יביא רק חצי הנסכים שלה. עז”א כן יעשה, ובזה חוזר לדיני הנסכים שמהם מדבר בפ' זו, ומלמד שכמספר אשר תעשו כן יעשה. ומוסיף כל האזרח יעשה ככה, שאם מקריב נסכים נדבה לא יפחות מן השעור ומוסיף שגם הגר המתגייר ומביא עולת בהמה לא יפחות בנסכים מן השעור האמור.