ביאור:יחזקאל כה

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)

נבואה על עמון - בגלל שימחתם על חורבן יהודה הם יכבשו על ידי בני קדם

א וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: ב בֶּן אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ אֶל בְּנֵי עַמּוֹן, וְהִנָּבֵא עֲלֵיהֶם. ג וְאָמַרְתָּ לִבְנֵי עַמּוֹן, שִׁמְעוּ דְּבַר אֲדֹנָי יְהוִה, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: יַעַן אָמְרֵךְ "הֶאָח ביטוי של שמחה לאיד" אֶל כלפי מִקְדָּשִׁי כִי נִחָל על כך שחולל וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל כִּי נָשַׁמָּה וְאֶל בֵּית יְהוּדָה כִּי הָלְכוּ בַּגּוֹלָה. ד לָכֵן הִנְנִי נֹתְנָךְ לִבְנֵי קֶדֶם בידי עמי המזרח (הבבלים או הפרסים או שבטים נודדים) לְמוֹרָשָׁה, וְיִשְּׁבוּ טִירוֹתֵיהֶם הם יקבעו את מחניהם (מלשון "טור", שורה, והכוונה לשורת אבנים המסדרים מסביב לאוהלים) בָּךְ בארצך, וְנָתְנוּ בָךְ מִשְׁכְּנֵיהֶם את מקום מגוריהם. הֵמָּה יֹאכְלוּ פִרְיֵךְ וְהֵמָּה יִשְׁתּוּ חֲלָבֵךְ. ה וְנָתַתִּי אֶת רַבָּה רבת בני עמון, עמאן, עיר בירתם לִנְוֵה גְמַלִּים וְאֶת בְּנֵי עַמּוֹן שאר ישובי עמון לְמִרְבַּץ צֹאן, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה. {ס}
ו כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: יַעַן מַחְאֲךָ יָד מחיאת כף בשמחה ובזלזול וְרַקְעֲךָ בְּרָגֶל, וַתִּשְׂמַח בְּכָל שָׁאטְךָ בְּנֶפֶשׁ בשאט נפש רבה, בתחושת בוז וסלידה שחשה נפשך אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. ז לָכֵן הִנְנִי נָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ, וּנְתַתִּיךָ (לבג) לְבַז לשוד לַגּוֹיִם, וְהִכְרַתִּיךָ מִן הָעַמִּים, וְהַאֲבַדְתִּיךָ מִן הָאֲרָצוֹת. אַשְׁמִידְךָ, וְיָדַעְתָּ כִּי אֲנִי יְהוָה. {ס}

נבואה על מואב - על מה שאמרו על יהודה, גם הם יוכו בידי בני קדם

ח כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: יַעַן אֲמֹר מוֹאָב וְשֵׂעִיר: "הִנֵּה כְּכָל הַגּוֹיִם הנה כמו כל העמים שהיו ואבדו בֵּית יְהוּדָה". ט לָכֵן הִנְנִי פֹתֵחַ בפני אויביהם אֶת כֶּתֶף צלע הר מוֹאָב, מֵהֶעָרִים מאיזור הערים המרכזיות, מֵעָרָיו מִקָּצֵהוּ שבקצה גבולו. צְבִי שהן תפארם - אֶרֶץ בֵּית הַיְשִׁימֹת איזור בית הישימות, בַּעַל מְעוֹן בית בעל מעון, עיר בסביבות מידבא (וקריתמה) וְקִרְיָתָיְמָה הנקראת גם קרייתיים. י לִבְנֵי קֶדֶם המשך לפסוק הקודם: "לָכֵן הִנְנִי פֹתֵחַ אֶת כֶּתֶף מוֹאָב" לעמי המזרח (כמו בפסוק ד) עַל כשיתקיפו את בְּנֵי עַמּוֹן ומשם ימשיכו לתקוף את מואב, וּנְתַתִּיהָ לְמוֹרָשָׁה, לְמַעַן לֹא תִזָּכֵר בְּנֵי עַמּוֹן וכן מואב, שיותקפו לאחר מכן בַּגּוֹיִם. יא וּבְמוֹאָב אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה. {ס}

נבואה על אדום - על מה שעשו הם יוכו בידי ישראל

יב כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: יַעַן עֲשׂוֹת אֱדוֹם אדום עזרו לבבלים בהתקפה על ירושלים (ר' עובדיה א, יא ובהערות שם), בִּנְקֹם נָקָם ובכך נקמו על השנים בהם יהודה שלטה עליהם לְבֵית יְהוּדָה, וַיֶּאְשְׁמוּ אָשׁוֹם וְנִקְּמוּ בָהֶם. יג לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: וְנָטִתִי יָדִי עַל אֱדוֹם, וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה, וּנְתַתִּיהָ חָרְבָּה מִתֵּימָן מהאיזור הדרומי שלה, וּדְדָנֶה דדן בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ. יד וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וְעָשׂוּ בֶאֱדוֹם כְּאַפִּי וְכַחֲמָתִי נקמות, בהתאם לכעסי עליהם, וְיָדְעוּ אֶת נִקְמָתִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}

נבואה על פלשתים - על מה שעשו הם יענשו בחומרה

טו כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: יַעַן עֲשׂוֹת פְּלִשְׁתִּים בִּנְקָמָה מתוך שנאה, וַיִּנָּקְמוּ נָקָם בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ בשאט נפש, בבוז וסלידה לְמַשְׁחִית להשחתה, כדי להשמיד אֵיבַת עוֹלָם כדי לחבל בשנאה תמידית. טז לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל פְּלִשְׁתִּים, וְהִכְרַתִּי אֶת כְּרֵתִים כינוי לפלישתים (כמו בש"א ל יד) , וְהַאֲבַדְתִּי אֶת שְׁאֵרִית חוֹף הַיָּם כמו שכונו פלישתים בירמיהו מז: "כִּי שֹׁדֵד ה' אֶת פְּלִשְׁתִּים, שְׁאֵרִית אִי כַפְתּוֹר...אֶל אַשְׁקְלוֹן וְאֶל חוֹף הַיָּם - שָׁם יְעָדָהּ". יז וְעָשִׂיתִי בָם נְקָמוֹת גְּדֹלוֹת בְּתוֹכְחוֹת ביסורים חֵמָה. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה, בְּתִתִּי אֶת נִקְמָתִי בָּם. {ס}

<< · ביאור:יחזקאל · כה · >>

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

עמון, מואב, אדום - מסודרים לפי מיקומם הגיאוגרפי, מצפון לדרום. שלושת הפסקאות מתחברות על ידי אזכור "מוֹאָב וְשֵׂעִיר" בפסוק ח (שעיר הוא אדום) בנבואה על מואב.

"בְּכָל שָׁאטְךָ בְּנֶפֶשׁ" (פסוק ו), "בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ" (טו) - כנראה במשמעות דומה, למרות הניקוד השונה.

מואב אמרו שיהודה יעלמו "כְּכָל הַגּוֹיִם" ויענשו, מידה כנגד מידה: "לְמַעַן לֹא תִזָּכֵר בְּנֵי עַמּוֹן בַּגּוֹיִם"

"וְהִכְרַתִּי אֶת כְּרֵתִים" (פסוק טז) - לשון נופל על לשון