ביאור:יחזקאל יח
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)
א
וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר:
ב
מַה לָּכֶם אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר פרי שאינו בשל, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה תהפוכנה כהות, שאינם חדות (כלומר: הבנים יענשו בעוון אבותיהם - יהודה במצב קשה בגלל חטאי אבותינו)".
ג
חַי אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם יִהְיֶה לָכֶם עוֹד מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל.
ד
הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת - לִי הֵנָּה, כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן - לִי הֵנָּה. הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת.
{ס}
ה וְאִישׁ כִּי יִהְיֶה צַדִּיק, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. ו אֶל הֶהָרִים על פסגות ההרים, בהם נהגו להציב פסלים לֹא אָכָל לא אכל קורבנות שהוקרבו לאלילים וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא בקיום יחסים עם אישה זרה וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב. ז וְאִישׁ לֹא יוֹנֶה לא ירמה ("וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ, אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו"), חֲבֹלָתוֹ חוֹב את המשכון שלקח בעבור חוב יָשִׁיב, גְּזֵלָה לֹא יִגְזֹל, לַחְמוֹ לְרָעֵב יִתֵּן, וְעֵירֹם יְכַסֶּה בָּגֶד. ח בַּנֶּשֶׁךְ הלוואה בריבית (נשך מלשון נשיכה, ותרבית מלשון הרבה) לֹא יִתֵּן, וְתַרְבִּית לֹא יִקָּח, מֵעָוֶל יָשִׁיב יָדוֹ יתרחק, מִשְׁפַּט אֱמֶת יַעֲשֶׂה בֵּין אִישׁ לְאִישׁ. ט בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר לַעֲשׂוֹת אֱמֶת, צַדִּיק הוּא - חָיֹה יִחְיֶה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. י וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ פורץ את הגבולות המקובלים, שֹׁפֵךְ דָּם, וְעָשָׂה - אָח! - מֵאַחַד מֵאֵלֶּה מהמעשים שאביו נמנע מהם. יא וְהוּא אֶת כָּל אֵלֶּה ל מעשי אביו הטובים לֹא עָשָׂה: כִּי גַם אֶל הֶהָרִים אָכַל, וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא. יב עָנִי וְאֶבְיוֹן הוֹנָה, גְּזֵלוֹת גָּזָל, חֲבֹל משכון לֹא יָשִׁיב, וְאֶל הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו, תּוֹעֵבָה עָשָׂה. יג בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן, וְתַרְבִּית לָקַח - וָחָי?! לֹא יִחְיֶה! אֵת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה עָשָׂה, מוֹת יוּמָת, דָּמָיו בּוֹ יִהְיֶה.
יד
וְהִנֵּה הוֹלִיד בֵּן אותו בן רשע יוליד בן (נכד לצדיק) וַיַּרְא אֶת כָּל חַטֹּאת אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּרְאֶה, וְלֹא יַעֲשֶׂה כָּהֵן.
טו
עַל הֶהָרִים לֹא אָכָל, וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל. אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא.
טז
וְאִישׁ לֹא הוֹנָה, חֲבֹל לֹא חָבָל וּגְזֵלָה לֹא גָזָל. לַחְמוֹ לְרָעֵב נָתָן, וְעֵרוֹם כִּסָּה בָגֶד.
יז
מֵעָנִי מלפגוע בעניים הֵשִׁיב יָדוֹ, נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לֹא לָקָח, מִשְׁפָּטַי עָשָׂה, בְּחֻקּוֹתַי הָלָךְ - הוּא לֹא יָמוּת בַּעֲוֺן אָבִיו, חָיֹה יִחְיֶה.
יח
אָבִיו, כִּי עָשַׁק עֹשֶׁק, גָּזַל גֵּזֶל אָח מישראל אחיו, וַאֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה בְּתוֹךְ עַמָּיו - וְהִנֵּה מֵת בַּעֲוֺנוֹ.
יט
וַאֲמַרְתֶּם: מַדֻּעַ לֹא נָשָׂא הַבֵּן בַּעֲוֺן הָאָב? וְהַבֵּן התשובה היא, שהבן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה, אֵת כָּל חֻקּוֹתַי שָׁמַר, וַיַּעֲשֶׂה אֹתָם, חָיֹה יִחְיֶה.
כ
הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת: בֵּן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֺן הָאָב, וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֺן הַבֵּן, צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה, וְרִשְׁעַת (רשע) הָרָשָׁע עָלָיו תִּהְיֶה.
{ס}
כא
וְהָרָשָׁע כִּי יָשׁוּב מִכָּל (חטאתו) חַטֹּאתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְשָׁמַר אֶת כָּל חֻקּוֹתַי וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה - חָיֹה יִחְיֶה, לֹא יָמוּת.
כב
כָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ, בְּצִדְקָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה יִחְיֶה.
כג
הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע? נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה - הֲלוֹא הרי אחפוץ בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה.
{ס}
כד וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל כְּכֹל הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה הָרָשָׁע יַעֲשֶׂה - וָחָי?! כָּל (צדקתו) צִדְקֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא תִזָּכַרְנָה, בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא - בָּם יָמוּת.
כה וַאֲמַרְתֶּם: לֹא יִתָּכֵן איננה מכוונת, לא מדודה היטב (אין זה הגיוני שמעשיו הטובים בעבר אינם נחשבים עוד) דֶּרֶךְ אֲדֹנָי!
- שִׁמְעוּ נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל: הֲדַרְכִּי לֹא יִתָּכֵן? הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵנוּ נקודת המבט שלכם לא מדוייקת - עברו של האדם לא בהכרח משפיע על ההוה.
כו בְּשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל - וּמֵת עֲלֵיהֶם ימות בגלל מעשי עול אלו. בְּעַוְלוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה יָמוּת. {ס} כז וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיַּעַשׂ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה - הוּא אֶת נַפְשׁוֹ יְחַיֶּה. כח וַיִּרְאֶה אם הרשע יתבונן במעשיו הרעים (וישוב) וַיָּשָׁב מִכָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה - חָיוֹ יִחְיֶה, לֹא יָמוּת.
כט וְאָמְרוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל: לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי!
- הַדְּרָכַי לֹא יִתָּכְנּוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל? הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵן.
ל
לָכֵן אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ והשיבו ידכם, הימנעו מִכָּל פִּשְׁעֵיכֶם, וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם לְמִכְשׁוֹל עָוֺן.
לא
הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת כָּל פִּשְׁעֵיכֶם אֲשֶׁר פְּשַׁעְתֶּם בָּם, וַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה, וְלָמָּה תָמֻתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל.
לב
כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, וְהָשִׁיבוּ הסירו את פשעיכם וִחְיוּ.
{פ}
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
הערות
- "הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע? ... הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה" (פסוק כג) - שובץ בפיוט ונתנה תוקף: "כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת, כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ, וָחָיָה".
ראו גם
- בתלמוד הבבלי, סנהדרין פא א, לומדים חז"ל מספר דברים מהפסוקים בפרק זה. בין השאר ניתן למצא שם את מחלוקת רבן גמליאל ורבי עקיבא לגבי "אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב" - האם צריך לקיים את כל המעלות הללו כדי להיחשב צדיק, או שדי באחת מהן.