ביאור:יחזקאל מה
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)
א
וּבְהַפִּילְכֶם כשתפילו גורלות לחלק לשבטים אֶת הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה, תָּרִימוּ תפרישו תְרוּמָה לַיהוָה קֹדֶשׁ מִן הָאָרֶץ. אֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אֹרֶךְ באורך הארץ, וְרֹחַב עֲשָׂרָה אָלֶף, קֹדֶשׁ אזור זה יהיה קודש ובו יבנה המקדש הוּא בְכָל גְּבוּלָהּ סָבִיב.
ב
יִהְיֶה מִזֶּה מתוך השטח הזה יוקצה אֶל הַקֹּדֶשׁ בשביל המקדש חֲמֵשׁ מֵאוֹת בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת מְרֻבָּע סָבִיב, וַחֲמִשִּׁים אַמָּה מִגְרָשׁ לוֹ סָבִיב בנוסף מסביב למקדש יהיה שטח ריק.
ג
וּמִן הַמִּדָּה הַזֹּאת קנה באורך שש אמות (של שישה טפחים) תָּמוֹד אֹרֶךְ (חמש) חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף וְרֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, וּבוֹ יִהְיֶה הַמִּקְדָּשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים.
ד
קֹדֶשׁ מִן הָאָרֶץ הוּא, לַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה, הַקְּרֵבִים לְשָׁרֵת אֶת יְהוָה. וְהָיָה לָהֶם מָקוֹם לְבָתִּים בשטח המקדש איזור למגורים וּמִקְדָּשׁ לַמִּקְדָּשׁ וקודש למקדש.
ה
וַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אֹרֶךְ, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רֹחַב שטח זהה לזה שהוקצה לכהנים (פסוק ג), (יהיה) וְהָיָה לַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת, לָהֶם לַאֲחֻזָּה למגורים, עֶשְׂרִים לְשָׁכֹת ויהיו שם גם 20 לשכות לשימוש כללי.
ו
וַאֲחֻזַּת הָעִיר שטח לעיר ירושלים תִּתְּנוּ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים רֹחַב, וְאֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף, לְעֻמַּת תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ אל מול השטח שהוקצה לכהנים וללוויים - לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה ירושלים לא תהיה בנחלת שבט ספציפי, אלא בין חלקו של יהודה לחלקו של בינימין (כפי שיפורט בפרק מח) .
ז
וְלַנָּשִׂיא מִזֶּה וּמִזֶּה יופרש שטח מצד זה ומצד זה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ מהשטח שהוקדש לכהנים וללווים ("תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה' קֹדֶשׁ מִן הָאָרֶץ" בפסוק א) וְלַאֲחֻזַּת הָעִיר ומשטח העיר שהוקצה לישראל ("וַאֲחֻזַּת הָעִיר" בפסוק הקודם) אֶל פְּנֵי תְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְאֶל פְּנֵי אֲחֻזַּת הָעִיר. מִפְּאַת יָם - יָמָּה, וּמִפְּאַת קֵדְמָה - קָדִימָה, וְאֹרֶךְ והאורך לְעֻמּוֹת אַחַד הַחֲלָקִים, מִגְּבוּל יָם אֶל גְּבוּל קָדִימָה.
ח
לָאָרֶץ יִהְיֶה לּוֹ לַאֲחֻזָּה בְּיִשְׂרָאֵל, וְלֹא יוֹנוּ יעשקו (מכיוון שלמלכים תהיה נחלה גדולה, הם לא יצטרכו להפקיע אדמות מישראל) עוֹד נְשִׂיאַי אֶת עַמִּי, וְהָאָרֶץ יִתְּנוּ לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְשִׁבְטֵיהֶם.
{ס}
ט
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: רַב לָכֶם נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, חָמָס וָשֹׁד הָסִירוּ, וּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲשׂוּ, הָרִימוּ גְרֻשֹׁתֵיכֶם הפסיקו לגרש אנשים מאדמתם מֵעַל עַמִּי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
י
מֹאזְנֵי צֶדֶק וְאֵיפַת מידת נפח של דברים יבשים, 3 סאה צֶדֶק וּבַת מידת נפח של נוזלים, גם כן 3 סאה צֶדֶק יְהִי לָכֶם הציווי הוא לכל ישראל, אך גם המלך אחראי לפקח על כך.
יא
הָאֵיפָה וְהַבַּת - תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה נפח שווה יהיה לשניהם (הרחבה בוויקיפדיה) לָשֵׂאת מַעְשַׂר הַחֹמֶר הַבָּת הכלי המשמש למדידת "בת" יהיה שווה במדוייק לעשירית חומר. חומר (נקרא גם "כור") שווה ל-10 איפות, וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר הָאֵיפָה וכן הכלי המשמש למדידת "איפה" יהיה שווה במדויק לעשירית החומר - אֶל הַחֹמֶר על מידה מדוייקת של חומר יִהְיֶה מַתְכֻּנְתּוֹ.
יב
וְהַשֶּׁקֶל עֶשְׂרִים גֵּרָה, עֶשְׂרִים שְׁקָלִים חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים ועוד 25 שקלים עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל ועוד 15 שקל - הַמָּנֶה מנה יהיה שווה לסכום הנ"ל, 60 שקלים יִהְיֶה לָכֶם.
יג
זֹאת הַתְּרוּמָה לנשיא, כדי שירכוש קורבנות ציבור (ר' פסוקים טז-יז) אֲשֶׁר תָּרִימוּ: שִׁשִּׁית הָאֵיפָה מֵחֹמֶר מכל חומר שעורים על החקלאי לתרום 1/60 הַחִטִּים, וְשִׁשִּׁיתֶם וכן שישית הָאֵיפָה מֵחֹמֶר הַשְּׂעֹרִים.
יד
וְחֹק הַשֶּׁמֶן קצבת השמן לתרומה - הַבַּת הַשֶּׁמֶן כלי מדידת "בת" ישמש למדוד את השמן - מַעְשַׂר הַבַּת מִן הַכֹּר, עֲשֶׂרֶת הַבַּתִּים חֹמֶר כי ה"חומר" (המכונה גם "כור") שווה ל-10 "בת", כִּי כי כך גם יהיה בעתיד: עֲשֶׂרֶת הַבַּתִּים חֹמֶר.
טו
וְשֶׂה אַחַת מִן הַצֹּאן מִן הַמָּאתַיִם מכל 200 יש לתרום 1, מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל וכן יין לנסכים יש לתרום ביחס של 1 ל-200, לְמִנְחָה וּלְעוֹלָה וְלִשְׁלָמִים, לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
טז
כֹּל הָעָם הָאָרֶץ יִהְיוּ יהיו שייכים, ישתתפו אֶל הַתְּרוּמָה הַזֹּאת, לַנָּשִׂיא המיועדת לנשיא (אשר ירכוש קורבנות ציבור) בְּיִשְׂרָאֵל.
יז
וְעַל הַנָּשִׂיא יִהְיֶה תהיה אחריות להביא מהתרומות את הָעוֹלוֹת וְהַמִּנְחָה וְהַנֵּסֶךְ, בַּחַגִּים וּבֶחֳדָשִׁים בראשי חדשים וּבַשַּׁבָּתוֹת, בְּכָל מוֹעֲדֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל - הוּא יַעֲשֶׂה אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֶת הָעוֹלָה וְאֶת הַשְּׁלָמִים, לְכַפֵּר בְּעַד בֵּית יִשְׂרָאֵל.
{ס}
יח כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ א ניסן תִּקַּח פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים, וְחִטֵּאתָ אֶת הַמִּקְדָּשׁ. יט וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת, וְנָתַן אֶל מְזוּזַת הַבַּיִת, וְאֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הָעֲזָרָה לַמִּזְבֵּחַ ה"עזרה" של המזבח (שהוזכרה בפרק מג) , וְעַל מְזוּזַת שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית. כ וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ ז ניסן (או: ב-7 הימים הראשונים של החודש) מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי לכפר על המקדש ממי שטימא אותו בשוגג, וְכִפַּרְתֶּם אֶת הַבָּיִת.
כא
בָּרִאשׁוֹן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם הַפָּסַח, חָג שְׁבֻעוֹת יָמִים של 7 ימים, מַצּוֹת יֵאָכֵל.
כב
וְעָשָׂה הַנָּשִׂיא בַּיּוֹם הַהוּא בַּעֲדוֹ וּבְעַד כָּל עַם הָאָרֶץ, פַּר חַטָּאת.
כג
וְשִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג יַעֲשֶׂה עוֹלָה לַיהוָה - שִׁבְעַת פָּרִים וְשִׁבְעַת אֵילִים תְּמִימִם לַיּוֹם בכל יום, במשך - שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְחַטָּאת שְׂעִיר עִזִּים לַיּוֹם.
כד
וּמִנְחָה - אֵיפָה סולת בכמות של איפה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל יַעֲשֶׂה, וְשֶׁמֶן הִין לָאֵיפָה בכמות של הין לכל איפה.
כה
בַּשְּׁבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בֶּחָג בחג הסוכות, יַעֲשֶׂה כָאֵלֶּה שִׁבְעַת הַיָּמִים - כַּחַטָּאת כָּעֹלָה וְכַמִּנְחָה וְכַשָּׁמֶן.
{ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "רַב לָכֶם נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, חָמָס וָשֹׁד הָסִירוּ, וּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲשׂוּ, הָרִימוּ גְרֻשֹׁתֵיכֶם הפסיקו לגרש אנשים מאדמתם מֵעַל עַמִּי" (פסוק ט) - פסוק זה מקשר בין הפיסקה הראשונה לשניה, בכך שהוא מתייחס לנחלת הנשיא, ומאידך לעשיית משפט.
- "מֹאזְנֵי צֶדֶק וכו' " (פסוק י) - כפי שכתוב בתורה (ויקרא יט לו): "מֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק, וְהִין צֶדֶק - יִהְיֶה לָכֶם"
- "בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ... וְחִטֵּאתָ אֶת הַמִּקְדָּשׁ" (פסוק יח) - כמו במשכן: "וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, הוּקַם הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ יז), אם כי לגבי תאריך חנוכת המשכן יש דעות שונות - ר' בערך חנוכת המשכן.