קטגוריה:יחזקאל מה טו

<< | ספר יחזקאל • פרק מ"ה • פסוק ט"ו | >>

ושה אחת מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל למנחה ולעולה ולשלמים לכפר עליהם נאם אדני יהוה.

וְשֶׂה אַחַת מִן הַצֹּאן מִן הַמָּאתַיִם מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל לְמִנְחָה וּלְעוֹלָה וְלִשְׁלָמִים לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה.

המהדורה המוטעמת:

וְשֶׂה־אַחַ֨ת מִן־הַצֹּ֤אן מִן־הַמָּאתַ֙יִם֙ מִמַּשְׁקֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִנְחָ֖ה וּלְעוֹלָ֣ה וְלִשְׁלָמִ֑ים לְכַפֵּ֣ר עֲלֵיהֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְשֶׂה וְ - ו' החיבור
שֶׂה - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/7716
מורפ': HC/Ncbsa־אַחַ֨ת אַחַ֨ת - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 259
מורפ': HAcfsa מִן מִן - מילת יחס

צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR־הַצֹּ֤אן הַ - מילית, ה' הידיעה
צֹּ֤אן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/6629
מורפ': HTd/Ncbsa מִן מִן - מילת יחס

צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR־הַמָּאתַ֨יִם֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
מָּאתַ֨יִם֙ - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, זוגי, נפרד

צורת יסוד: d/3967
מורפ': HTd/Acbda מִמַּשְׁקֵ֣ה מִ - מילת יחס
מַּשְׁקֵ֣ה - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: m/4945 b
מורפ': HR/Ncmsc יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp לְמִנְחָ֖ה לְ - מילת יחס
מִנְחָ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/4503
מורפ': HR/Ncfsa וּלְעוֹלָ֣ה וּ - ו' החיבור
לְ - מילת יחס
עוֹלָ֣ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/l/5930 a
מורפ': HC/R/Ncfsa וְלִשְׁלָמִ֑ים וְ - ו' החיבור
לִ - מילת יחס
שְׁלָמִ֑ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: c/l/8002
מורפ': HC/R/Ncmpa לְכַפֵּ֣ר לְ - מילת יחס
כַפֵּ֣ר - פועל, פיעל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/3722 a
מורפ': HR/Vpc עֲלֵיהֶ֔ם עֲלֵי - מילת יחס
הֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp3mp נְאֻ֖ם נְאֻ֖ם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 5002
מורפ': HNcmsc אֲדֹנָ֥י אֲדֹנָ֥ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 136
מורפ': HNcmpc/Sp1cs יְהוִֽה יְהוִֽה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3069
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְשֶׂה־אַחַ֨ת קדמא (משרת, דרגא 5) מִן־הַצֹּ֤אן מהפך (משרת, דרגא 5) מִן־הַמָּאתַ֨יִם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

מִמַּשְׁקֵ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)

לְמִנְחָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

וּלְעוֹלָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) וְלִשְׁלָמִ֑ים אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

לְכַפֵּ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) עֲלֵיהֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

נְאֻ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

אֲדֹנָ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוִֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְשֶׂה אַחַת מִן הַצֹּאן מִן הַמָּאתַיִם מכל 200 יש לתרום 1, מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל וכן יין לנסכים יש לתרום ביחס של 1 ל-200, לְמִנְחָה וּלְעוֹלָה וְלִשְׁלָמִים, לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וְאִימַר חַד מִן עֲנָא מִן מָאתָן דַחֲזֵי לְמִסַת מִפַּטְמָא דְיִשְׂרָאֵל לְמִנְחֲתָא וְלַעֲלָתָא וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא לְכַפָּרָא עֲלֵיהוֹן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ושה אחת מן הצאן" - מיוחד שבצאנו וכן אמר משה מבחר נדריכם לומיי"לור בלע"ז

"מן המאתים ממשקה ישראל" - דרשו רבותינו לענין הנסכים ממותר שתי מאות שנשתיירו בבור שנפל לתוכו יין של ערלה או של כלאי הכרם מכאן לערלה וכלאי הכרם שבטלין במאתים

"ממשקה ישראל" - מן המותר לישראל כל קרבנותיהם יהיו משקה הראוי לישראל כל עיקר הסעודה קרויה על שם המשקה כלומר האכילה עם השתייה תהא מן המותר לישראל

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"ממשקה" - תרגם יונתן מפטמא ר"ל שמן בעל מוח רב מושקה בלחלוחית וכמ"ש ומוח עצמותיו ישקה (איוב כ"א) ועל המנחה נאמר בדרך השאלה

מצודת דוד

"ממשקה ישראל" - ת"י מפטימא דישראל ר"ל מבהמות הטובים והמובחרים שבידם יביאו הקרבנות וכן מסלת היפה יביאו למנחות ורז"ל אמרו מן המותר לישראל וכאומר מן הראוי לסעודת ישראל כי הסעודה נקראת ע"ש המשקה וכן אל המשתה וגו' (אסתר ה')

"ושה אחת וגו' מן המאתים" - מי שיהיו לו מאתים צאן יביא שה אחת לקרבן לחנוך הבית

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ושה אחת מן הצאן, מן המאתים", מן הצאן יגיע לנשיא שה אחת ממאתים צאן, וכן יגיע לו שיעור זה "ממשקה ישראל", היינו מיתר משקים שאינם שמן, כמו מן היין והשכר יקח תרומה א' ממאתים, וחז"ל הוציאו מזה שערלה בטלה במאתים, ר"ל שהשיעורים האלה שיקח שהיא א' מששים א' ממאה א' ממאתים, יהיה על שהם שיעורים קטנים ובטלים תמיד, כמו שמצאנו ביטול בששים, ותרומה עולה בא' ומאה, ומזה הוצאיו שה"ה שיש הבטלים במאתים ואמרו ממשקה ישראל מן המותר לישראל כי מה שהנשיא יקח מנות אלה מפרש אח"כ מפני שעליו יהיה מוטל להקריב קרבנות הצבור ונסכיהם, ובודאי יתנו לו משקה ישראל שכשר לנסכים, ומפרש למה יקח מנה מן הצאן ומנה מן התבואה והיין והשמן, וזה יהיה "למנחה", מן החטים יקריב מנחות, וכן מן היין והשמן יקריב מנחת נסכים, ומן הצאן יקריב "עולה ושלמים", וקרבנות צבור הצריכים "לכפר עליהם", כמו שעירי ר"ח ושל מועדות שמכפרים על הצבור, שכל קרבנות הצבור יהיו מוטלים על הנשיא, ולכן.