מצודות על יחזקאל מה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על יחזקאל · מה · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אורך" - ממזרח למערב

"ורחב" - מצפון לדרום

"בכל גבולה" - ר"ל כל השטח הזה מסביב

"קדש מן הארץ" - החלק הזה יהיה קדש מכללות הארץ

"ובהפילכם וגו'" - לפי שעל פי רוב יחולק הארץ בנחלה ע"י הפלת גורל לכן אמר לשון בהפילכם ועם כי החלוקה ההיא לא תהיה על ידי הפלת גורל או יאמר זה הלשון על הירושה ובדרז"ל ביום אתה מפיל נחלות (ב"ב קי"ג)

מצודת ציון

"תרימו תרומה" - ענין הפרשה כמו ויקחו לי תרומה (שמות כ"ה)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מגרש לו סביב" - בכל ארבעת הרוחות יהיה מגרש חמשים אמה

"יהיה מזה" - מהשטח הזה יהיה מקודש ממנו חמש מאות וגו' ויהיה מרובע מסביב וזהו הר הבית

מצודת ציון

"מגרש" - ענינו מקום פנוי מבלי זריעה ואילנות וכן ומגרש לערים (במדבר ל"ה)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובו" - באמצעית השטח ההוא יהיה המקדש הוא הר הבית שהוא קודש קדשים מול כל שטח הרצועה ההיא הנקרא קדש

"ומן המדה הזאת תמוד וגו'" - ולפי שלא פירש למעלה במה ימודו מדת התרומה אם באמות אם בקנים לכן פירש ואמר ומן המדה הזאת ר"ל במדה שמדד את הר הבית דהיינו בקנים וכמ"ש וימד את רחב הבנין קנה אחד (לעיל מ) בזה המדה תמוד האורך של חמשה ועשרים אלף וגו'

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והיה להם" - השטח הזה יהיה להם מקום על בתים ומקום מזומן על המקדש

"קדש" - כל השטח הזה הוא קדש מכללות הארץ ויהיה אל הכהנים וגו'

מצודת ציון

"ומקדש" - ענין הזמנה כמו ויקדישו את קדש בגליל (יהושע כ')

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עשרים לשכות" - ר"ל בהרצועה ההיא יעשו עשרים לשכות סמוך לאחוזת הכהנים לשבת בהם הלוים השוערים למען יהיו קרובים אל הבית והשאר יהיה לצרכיהם ולבתיהם

"וחמשה וגו'" - ר"ל וסמוך לו יהיה עוד רצועה חמשה ועשרים אלף וגו' וזה יהיה ללוים וגו' להיות להם לאחוזה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכל בית ישראל יהיה" - אחוזת העיר יהיה לכל השבטים זה כזה

"ואחוזת העיר" - נחלת העיר ר"ל מקום זרע תבואה למאכל ליושבי העיר

"לעומת תרומת הקדש" - במדת אורך תרומת הקדש והוא אחוזת הכהנים והלוים

מצודת ציון

"לעומת" - ר"ל בשוה וכן האופנים לעומתם (לעיל י')

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לעומת אחד החלקים" - במדת אחת מן החלקים של השבטים אשר יהיו מגבול המערב אל גבול המזרח ועיין בקונ' בנין הבית בתחילתו ובצורה

"ואורך" - של חלק הנשיא שמזה ומזה

"מפאת ים" - העבר המערב כלפי המערב ומעבר המזרח כלפי המזרח

"ולנשיא" - ואל הנשיא הוא מלך המשיח אליו יותן אחוזת נחלה מזה ומזה לתרומת הקדש והוא אחוזת הכהנים והלוים ולאחוזת העיר ולתוספת ביאור אמר אל פני תרומת וגו'

מצודת ציון

"אל פני" - ר"ל לפני

"מפאת" - מעבר

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והארץ" - ושאר הארץ יתנו לבית ישראל חלק לכל שבט זה כזה

"ולא יונו עוד" - ר"ל כשיהיה להם אחוזת נחלה מרובה לא יעשקו עוד הנשיאים את עמי לקחת מה משלהם כי יהיה די להם בנחלת אחוזתם

"לארץ" - בתוך הארץ יהיה לו זה לאחוזה בישראל

מצודת ציון

"לארץ" - כמו בארץ ובאה הלמ"ד במקום בי"ת וכן ישבת לכסא (תהלים ט') ומשפטו בכסא

"יונו" - מלשון אונאה והוא ענין עושק כמו ואיש לא (יונה לעיל י"ח)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הרימו" - הפרישו מעל עמי את המסים מה שהייתם גורשים ומטילים עליהם

"רב לכם נשיאי ישראל" - אתם המלכים מישראל שהייתם קודם החורבן הנה זמן רב היה לכם מה שהוניתם ועשקתם את עמי אבל עתה שמנו אתכם מלכי פרס לנשיאים על ישראל הסירו החמס ושוד ועשו משפט וצדקה

מצודת ציון

"ושוד" - ענין עושק

"גרושותיכם" - מלשון גירושין והשלכה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מאזני צדק" - ר"ל לא תעשו עוד עול במשקל ובמדה

מצודת ציון

"מאזני" - כף מאזני משקל

"ואיפת" - זהו מדת היבש בת ג' סאין

"ובת" - זהו מדת הלח בת ג' סאין וכן ויין בתים עשרים אלף (דברי הימים' ב' ב')

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל החמר וגו'" - ר"ל לפי מדת החומר יהיה החשבון של כל אחד מהמדות האלה אם יוסיפו בחומר יוסיפו גם בהם לפי הערך וכן אם יפחתו מה

"לשאת" - לקחת את הבת מעשר מחומר בלח ואת האיפה מעשר מחומר ביבש ר"ל שיהא בהם שעור חשבון זה לא פחות ולא יותר

"תוכן אחד יהיה" - ר"ל חשבון זו כחשבון זו האיפה עשירית החומר במדת היבש ובת במדת הלח

מצודת ציון

"תוכן" - ענין חשבון כמו ותוכן לבנים תתנו (שמות ה')

"לשאת" - לקחת כמו ובתים ונשאו (מיכה ב')

"החומר" - מדה של שלשים סאים וכן וחומר שעורים (הושע ג')

"מתכונתו" - חשבונו

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עשרים שקלים וגו'" - בזמן ההוא היה משקל מיוחד בפני עצמו אבן מכ' שקלים ואבן מכ"ה שקלים ואבן מט"ו שקל לכן אמר כל אלו שלש המשקולות ביחד יחשב למשקל מנה ולא יעוותו את המשקל (א"כ המנה הוא ששים שקלים והשקל הוא ד' זוז הרי למנה ר"מ זוז כי מנה של חול הוא מאה זוז ושל קדש כפול הרי מאתים והוסיף בה יחזקאל שתות מלבר הרי ר"מ זוז)

"והשקל" - משקל השקל יהיה עשרים גרה

מצודת ציון

"והשקל" - שם משקל

"גרה" - שם מטבע מעה וכן עשרים גרה השקל (שמות ל')

"המנה" - הוא ליטרא וכן שלשת מנים זהב (מלכים א' י')

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וששיתם" - תתנו חלק ששית מחומר השעורים ר"ל בין מחטים בין משעורים תתנו חלק אחד מששים

"ששית האיפה וגו'" - והוא חלק אחד מששים וזהו שאמרו רז"ל עין רעה לא יפחות מאחד מששים

מצודת ציון

"וששיתם" - מלשון שש ר"ל תחלקו לקחת הששית

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי עשרת הבתים חמר" - ר"ל כי גם היום המדה כך היא עשרת בתים המה מדת החמר וכן יהיה לעתיד

"וחק השמן" - ר"ל משפט מעשר השמן

"הבת השמן" - ר"ל הבת הוא מדת השמן ויתנו את הבת מעשר מן הכור והוא החמר וזהו לפי שעשרת בתים היא חמר א"כ הבת הוא חלק מעשר בחמר

מצודת ציון

"הכור" - כן נקרא החומר וכן כורים עשרים אלף (דברי הימים ב' ב')

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ממשקה ישראל" - ת"י מפטימא דישראל ר"ל מבהמות הטובים והמובחרים שבידם יביאו הקרבנות וכן מסלת היפה יביאו למנחות ורז"ל אמרו מן המותר לישראל וכאומר מן הראוי לסעודת ישראל כי הסעודה נקראת ע"ש המשקה וכן אל המשתה וגו' (אסתר ה')

"ושה אחת וגו' מן המאתים" - מי שיהיו לו מאתים צאן יביא שה אחת לקרבן לחנוך הבית

מצודת ציון

"ממשקה" - תרגם יונתן מפטמא ר"ל שמן בעל מוח רב מושקה בלחלוחית וכמ"ש ומוח עצמותיו ישקה (איוב כ"א) ועל המנחה נאמר בדרך השאלה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל העם וגו'" - אין מי נקי מהם כולם יתנו התרומה הזאת ואף על הנשיא בישראל הוא המלך גם עליו לתת התרומה הזאת

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הוא יעשה" - ר"ל משלו יביא את כל אלה

"בכל מועדי" - בכל הימים שהם נועדים ומתאספים לבוא אל המקדש והם חגים וחדשים ושבתות וכפל הדבר במ"ש

"ועל הנשיא יהיה" - ומלבד התרומה יהיה עוד על הנשיא העולות ומנחות ויין הנסכים הבאים בחגים וגו'

מצודת ציון

"והנסך" - יין לנסכים

"מועדי" - מלשון וועד ואסיפה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תקח פר וגו'" - הוא הפר האמור למעלה ונתתה וגו' פר בן בקר לחטאת (לעיל מ"ג) ועתה בא לומר שהחינוך יהיה באחד לחדש הראשון ופירש עוד מה שחסר למעלה

"וחטאת" - בזה תטהר את המקדש

"בראשון" - בחודש הראשון

מצודת ציון

"תמים" - שלם ממום

"וחטאת" - ותטהר

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"החצר הפנימית" - הוא עזרת אנשים

"פנות העזרה למזבח" - זויות דפוס בנין גג המזבח

"הבית" - הוא ההיכל

מצודת ציון

"פנות" - זויות

"העזרה" - כן יקרא דפוס בנין המזבח כמ"ש ומהעזרה הקטנה (לעיל מ"ג)

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכפרתם" - בהם תקנחו את הבית מן החלול של הנכנסין שם שלא ברשות

"מאיש שוגה ומפתי" - ר"ל הקרבנות הללו יבואו להסיר העון מאיש שוגה ומפתי ר"ל ממי שנכנס במקדש במקום שאין לו רשות ליכנס ועשה זאת בשגגה או בסכלות הדעת

"וכן תעשה" - ר"ל וכן תחנך בקרבנות בכל משך שבעה ימים בימי החדש יום אחר יום אולם לא בענין שצוה להביא בראשון כי בששת הימים צוה להביא שעיר לחטאת ופר ואיל לעולות כמ"ש שם

מצודת ציון

"שוגה" - מלשון שגגה

"ומפתי" - שוטה וסכל

"וכפרתם" - הוא ענין קנוח וכן וכפרתהו (שם)

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חג שבועות" - ר"ל כל ימות החג שהם שבעת ימים יאכל מצות

"הפסח" - זמן הבאת קרבן פסח

מצודת ציון

"שבעות" - כמו שבעת בלא וי"ו וכן למעלה לעמות אחד החלקים והוא כמו לעמת בלא וי"ו

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעדו" - לכפר בעדו ובעד כל העם

"פר חטאת" - זה יהיה מקרבנות המלואים כי ימי המלואים יתחילו באחד לחדש הראשון וישלמו אחר הסוכות (וגם שלמה ועזרא לא עשו במספר ימי המלואים שהיו במשכן ולא היה מספר זה כזה ולפי שגדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון ירבו ימי המלואים כ"כ)

"ועשה הנשיא" - ר"ל יביא משלו

"ביום ההוא" - בי"ד לחדש הראשון

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יעשם" - ר"ל הנשיא יביא משלו

"שבעת פרים וגו'" - הם קרבנות המלואים ולא נזכרו כאן הקרבנות האמורות בתורה שהיו באות חובה לכל יום

"ליום שבעת הימים" - ר"ל לכל יום משבעת הימים

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומנחה וגו'" - מה שהתורה אמרה שיעור אחד למנחה ולשמן וחלק בין פר לאיל זהו בדבר הקרבנות שאמרה התורה ואין בכלל הזה קרבנות של המלואים שלעתיד אולם רז"ל דרשו בכל אלה

מצודת ציון

"הין" - שם מדה ובו י"ב לוגין

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כחטאת וגו'" - כל אלה יביא בסוכות כמספר האמור בפסח אבל בשבועות ובר"ה וביוה"כ לא צוה להוסיף קרבנות בהמה על האמור בתורה לעשות מה בשביל המלואים ובשמיני העצרת כבר נשלמו ימי המלואים

"יעשה כאלה" - יביא קרבנות למלואים כל שבעת הימים כמספר האמור בפסח

"בשביעי" - בחדש השביעי