קטגוריה:יחזקאל מה ד
נוסח המקרא
קדש מן הארץ הוא לכהנים משרתי המקדש יהיה הקרבים לשרת את יהוה והיה להם מקום לבתים ומקדש למקדש
קֹדֶשׁ מִן הָאָרֶץ הוּא לַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה הַקְּרֵבִים לְשָׁרֵת אֶת יְהוָה וְהָיָה לָהֶם מָקוֹם לְבָתִּים וּמִקְדָּשׁ לַמִּקְדָּשׁ.
קֹ֣דֶשׁ מִן־הָאָ֜רֶץ ה֗וּא לַכֹּ֨הֲנִ֜ים מְשָׁרְתֵ֤י הַמִּקְדָּשׁ֙ יִֽהְיֶ֔ה הַקְּרֵבִ֖ים לְשָׁרֵ֣ת אֶת־יְהֹוָ֑ה וְהָיָ֨ה לָהֶ֤ם מָקוֹם֙ לְבָ֣תִּ֔ים וּמִקְדָּ֖שׁ לַמִּקְדָּֽשׁ׃
קֹ֣דֶשׁ מִן־הָ/אָ֜רֶץ ה֗וּא לַ/כֹּ֨הֲנִ֜ים מְשָׁרְתֵ֤י הַ/מִּקְדָּשׁ֙ יִֽהְיֶ֔ה הַ/קְּרֵבִ֖ים לְ/שָׁרֵ֣ת אֶת־יְהוָ֑ה וְ/הָיָ֨ה לָ/הֶ֤ם מָקוֹם֙ לְ/בָ֣תִּ֔ים וּ/מִקְדָּ֖שׁ לַ/מִּקְדָּֽשׁ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"לכהנים משרתי המקדש יהיה" - העודף על חמש מאות של הר הבית י"ב אלף ומאתים וחמשים למזרח וכנגדן למערב והמקדש באמצע וארבעת אלפים ושבע מאות וחמשים לצפון וכנגדן לדרום
"והיה להם מקום לבתים" - העודף הזה שסביב המקדש
"ומקדש למקדש" - וחמש מאות על חמש מאות האמצעיי' יהיו מקודשים לצורך המקדש אישיינטיגיא"ה אלשיינטואייר"א בלע"זמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ומקדש" - ענין הזמנה כמו ויקדישו את קדש בגליל (יהושע כ')
מצודת דוד
"והיה להם" - השטח הזה יהיה להם מקום על בתים ומקום מזומן על המקדש
"קדש" - כל השטח הזה הוא קדש מכללות הארץ ויהיה אל הכהנים וגו'מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
נחלת הכהנים בעתיד
נחלת הכהנים
יחזקאל מה ג: "וּמִן הַמִּדָּה הַזֹּאת תָּמוֹד אֹרֶךְ חמש[חֲמִשָּׁה] וְעֶשְׂרִים אֶלֶף וְרֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, וּבוֹ יִהְיֶה הַמִּקְדָּשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים"
(יחזקאל מה ד): "קֹדֶשׁ מִן הָאָרֶץ הוּא: לַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה הַקְּרֵבִים לְשָׁרֵת אֶת ה', וְהָיָה לָהֶם מָקוֹם לְבָתִּים וּמִקְדָּשׁ לַמִּקְדָּשׁ"
לפי נבואת יחזקאל, כשארץ ישראל תחולק בפעם השלישית, תהיה רצועה של 25000 על 10000 קנים (כ-75 על 30 ק"מ), שבתוכה יהיה הר הבית והמקדש. גודל הר הבית, כפי שנאמר בפסוק קודם, 500 על 500 קנים (כ-1.5 על 1.5 ק"מ). שאר הרצועה יהיה לכהנים משרתי המקדש, שהם רק הכהנים בני צדוק, (יחזקאל מד טו): "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם נְאֻם אֲדֹנָי ה'"(ראו מבנה יחזקאל מד ).
אולם, באותו פרק נאמר בפירוש, שלכהנים בני צדוק לא תהיה אחוזה בארץ ישראל, אלא רק עבודת המקדש תהיה נחלתם - (יחזקאל מד כח): "וְהָיְתָה לָהֶם לְנַחֲלָה, אֲנִי נַחֲלָתָם; וַאֲחֻזָּה לֹא תִתְּנוּ לָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, אֲנִי אֲחֻזָּתָם"! (ראו גם: נחלת הכהנים והלויים בתורה )
המלבי"ם פירש: "קדש מן הארץ הוא - הוא הקדוש מיתר הארץ מצד שמיוחד "לכהנים הקרובים לשרת את ה', והיה להם - ר"ל לא יקחוהו בתורת נחלה לעשות בו שדות וכרמים כמו בחלק הלוים, רק יבנו שם בתים לשבתם, ומקדש למקדש - שיהיה הכנת קדושה למקדש, בענין שע"י הקדושה הזאת יהיה הר הבית קדש קדשים" ( מלבי"ם ) . כלומר, הכהנים לא יהיו רשאים לעבד את האדמה בנחלה שלהם ולהתפרנס ממנה, אלא רק לבנות בה בתים - כמו ערי הלויים שהיו בימי בית ראשון.
- אולם, הנחלה שקיבלו הכהנים גדולה הרבה יותר מערי הלויים - 75 על 30 ק"מ - כמעט כמו רבע נחלה של שבט. האם יהיו כל-כך הרבה כהנים בני צדוק? האם הם יבנו בתים כה גדולים? או שכל השטח יישאר פתוח?
אולי התשובה היא בביטוי המוזר "ומקדש למקדש", כפי שהסבירו מלבי"ם "הכנת קדושה למקדש", וכמו שהסביר בעל המצודות: "ומקדש - ענין הזמנה, כמו ויקדישו את קדש בגליל (יהושע כ')... השטח הזה יהיה להם מקום על בתים, ומקום מזומן על המקדש" ( מצודות ) . בשטח הרצועה יהיו מבנים הקשורים להכנה והזמנה למקדש, כגון: בתי-ספר לכהונה, מבנים מנהליים הקשורים לתפעול המקדש, וכד'. וצ"ע.
ועוד לא ברור, מדוע הכהנים לא יקבלו ערים מפוזרות בתוך שבטי ישראל, כפי שהיה בימי בית ראשון, אלא נחלה אחת מרוכזת? (ראו גם: נחלת הכהנים והלויים בתורה )
נחלת הלויים
יחזקאל מה ה: "וַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אֹרֶךְ וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רֹחַב יהיה[וְהָיָה] לַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת לָהֶם לַאֲחֻזָּה עֶשְׂרִים לְשָׁכֹת"
בניגוד לכהנים בני צדוק - הלויים משרתי הבית כן יקבלו אחוזה, ונראה שכך גם הכהנים שאינם בני צדוק. בפרק הקודם (ראו מבנה יחזקאל מד ) נאמר שהלויים יירדו בדרגה, וגם הכהנים שאינם בני צדוק שיירדו בדרגה ויהפכו להיות שומרי משמרת הבית, (יחזקאל מד יד): "וְנָתַתִּי אוֹתָם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַבָּיִת לְכֹל עֲבֹדָתוֹ וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה בּוֹ". לכן הם כבר לא יהיו זכאים לקבל מתנות-כהונה, ולכן הם יקבלו אחוזה כמו כל שבטי ישראל, שבה יוכלו להחזיק שדות וכרמים ( מלבי"ם ) .
מה הן עשרים לשכות?
1. תאים הצמודים למקדש, לצורך עבודת המקדש (כגון: לשמירת כלי שטיפת הרצפות... זה יהיה אחד מתפקידיהם בעתיד): "עשרים לשכות יהיה ללוים בהיקף המקדש לשמור הבית ולנוי, ומותר הרצועות יעשו לצרכיהם" ( רש"י , וכן מצודות )
2. חלוקה פנימית של השטח, "המקום יתחלק לעשרים חלקים, שבכל חלק יהיה עיר ללוים. שבימי קדם היו להם ארבעים ושתים עיר חוץ מערי המקלט, והיו לכהנים וללוים, ואז יהיה ללוים עשרים עיר ויחלקו נחלתם לעשרים גבולים" ( מלבי"ם ) .
נחלת הלויים בתלמוד ובראשונים
השינוי במעמד הלויים נזכר גם בתלמוד: "תניא: עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים: שבתחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים" ( [בבא בתרא קכב.] ) . ואכן ארץ ישראל התחלקה ל-13 רצועות (יחזקאל מח) - 12 רצועות ל-12 שבטים והרצועה ה-13 לנשיא (רב חסדא, שם) ; בתוך נחלת הנשיא נמצאת התרומה הכוללת את נחלת שבט לוי, כך שכל 13 שבטי ישראל קיבלו נחלה.
חכמי ישראל תמהו, איך ייתכן שהלויים יקבלו אחוזה בארץ ישראל, הרי נאמר בפירוש בתורה, (דברים יח א): "לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, כָּל שֵׁבֶט לֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל; אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן"( פירוט ), ולפי הרמב"ם זו אחת מתרי"ג מצוות?!
1. הרמ"מ מליובאביטש דייק בלשון הרמב"ם, שהלויים לא יקבלו נחלה "בארץ כנען", אבל כן יקבלו נחלה בעתיד, בארץ הקיני הקניזי והקדמוני (שיחת יום שמחת-תורה ה'תשמ"ו, http://www.shluchim.org/content/img/files/THE%20korach%20tamu_ureu.pdf) . - אולם, פירוש זה סותר את האמור בחזון יחזקאל, לפיו נחלת הלויים תהיה ממש בלב ארץ כנען המערבית, מדרום להר הבית.
2. במקום אחר הסביר הרמ"מ, שאכן יהיה שינוי: בזמן שלפני ביאת המשיח, בעלות על קרקע גשמית סותרת את ההתמסרות לעבודה הרוחנית, עבודת ה’. בימות המשיח כאשר “ומלאה הארץ דעה את ה’”, יראה שלא רק שהגשמיות אינה סותרת לרוחניות – הגשמיות והרוחניות הינם דבר אחד (לקוטי שיחות חלק ל”ח ע’ 103. בתוך המאמר מה תפקידו של אליהו הנביא? מאת הרב גרשון אבצן, התפרסם במגזין "בית משיח") .
3. ולענ"ד יהיה שינוי אחר - תהיה ירידה במעמדם של הלויים. הלויים לא מילאו את תפקידם כראוי בימי בית ראשון, ולכן בעתיד מעמדם יירד (ראו מבנה יחזקאל מד ).
תגובות
יחזקאל מה ג: "וּמִן הַמִּדָּה הַזֹּאת תָּמוֹד אֹרֶךְ חמש[חֲמִשָּׁה] וְעֶשְׂרִים אֶלֶף וְרֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וּבוֹ יִהְיֶה הַמִּקְדָּשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים"
יחזקאל מה ד: "קֹדֶשׁ מִן הָאָרֶץ הוּא לַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה הַקְּרֵבִים לְשָׁרֵת אֶת יהוה וְהָיָה לָהֶם מָקוֹם לְבָתִּים וּמִקְדָּשׁ לַמִּקְדָּשׁ"
וּמִקְדָּשׁ לַמִּקְדָּשׁ = וּמִקְדָּשׁ נחלת הארץ לַמִּקְדָּשׁ משכן הכהנים
באור לפרש:
הראש מלשון ראשון הוא הצאקרה הראשונה ולא האחרונה
[הר חרמון הוא העינים של המדינה בראש בצפון]
והערווה היא הצאקרה האחרונה הצאקרה השביעית בדרום
הר חברון נחלת הקודש של הר יהודה הנחלה השביעית *******
עיין ספר יחזקאל פרק מח ככתוב:
(א) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים מִקְצֵה צָפוֹנָה אֶל יַד דֶּרֶךְ חֶתְלֹן לְבוֹא חֲמָת חֲצַר עֵינָן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק צָפוֹנָה אֶל יַד חֲמָת וְהָיוּ לוֹ פְאַת קָדִים הַיָּם דָּן אֶחָד.
(ב) וְעַל גְּבוּל דָּן מִפְּאַת קָדִים עַד פְּאַת יָמָּה אָשֵׁר אֶחָד.
(ג) וְעַל גְּבוּל אָשֵׁר מִפְּאַת קָדִימָה וְעַד פְּאַת יָמָּה נַפְתָּלִי אֶחָד.
(ד) וְעַל גְּבוּל נַפְתָּלִי מִפְּאַת קָדִמָה עַד פְּאַת יָמָּה מְנַשֶּׁה אֶחָד.
(ה) וְעַל גְּבוּל מְנַשֶּׁה מִפְּאַת קָדִמָה עַד פְּאַת יָמָּה אֶפְרַיִם אֶחָד.
(ו) וְעַל גְּבוּל אֶפְרַיִם מִפְּאַת קָדִים וְעַד פְּאַת יָמָּה רְאוּבֵן אֶחָד.
(ז) וְעַל גְּבוּל רְאוּבֵן מִפְּאַת קָדִים עַד פְּאַת יָמָּה יְהוּדָה אֶחָד.
הר יהודה [אותיות יהוה] הוא הנחלה השביעית נחלת הקודש שמה יהיה המקדש
אראל סגל הלוי שאל מדוע הכהנים לא יקבלו ערים מפוזרות בתוך שבטי ישראל, כפי שהיה בימי בית ראשון, אלא נחלה אחת מרוכזת?
כדי שהכהנים הקדושים בנחלה השבעית נחלת הקודש לא יטמאו בתוך עם ישראל
ספר ויקרא פרק כא כתוב:
א: ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו
ב: כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו
ג: ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא
ד: לא יטמא בעל בעמיו להחלו
כי אם איש רוח אלהים קדושים אני וחפצתי לשבת עם אַחַי הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד
הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת לי עם הכהנים הקדושים להבדל מֵעַמֵּי הָאָרֶץ פן אחלל קודש אלהים
ישעיהו ו ה: "וָאֹמַר אוֹי לִי כִּי נִדְמֵיתִי כִּי אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב כִי אֶת הַמֶּלֶךְ יהוה צְבָאוֹת רָאוּ עֵינָי"
במדבר ח יד: "וְהִבְדַּלְתָּ אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם"
- -- Daian Moshe, 2015-04-07 22:01:34
אם כך, מדוע בימי בית ראשון הם קיבלו ערים מפוזרות בין שבטי ישראל?
- -- Erel Segal Halevi, 2015-04-08 03:16:39
כה אמר יעקב לבני-לוי
בראשית מט ז: "אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל"
ויעקב מאת אלהים אמר דברו ויש לכבד את דברי אלהים לשמוע בקולו גם אם קלל ושמעת בקולו והייתה לך ברכה
[גם אם אלהים ארר את האדמה בעבור האדם וציוה עליו להזיע כדי לאכול הלא כל מי שיזיע יציל את עצמו מכל המחלות המערביות]
כי בימי קדם לשבטי ישראל הייתה דרושה קירבה פיסית כדי ללמוד תורה מהכהן
התורה אמנם נלמדה דרך הראש ולא דרך הלב כי הכהנים הלוים נפוצו בישראל ונטמעו ונטמאו ולא יכלו לשמור טהרתם עד עת-קץ
מלאכי ג ג: "וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ ליהוה מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה"
ובזכות טהרת הלוים תהיה להם ברכה ברכת-אלהים והגורל שלהם יהיה לטובה ונחלת הקודש לבְּנֵי לֵוִי כִּי לָהֶם הָיָה הַגּוֹרָל רִיאשֹׁנָה
ואז בדור אחרית הימים לאחר טהרת הלוים בְּנֵי לֵוִי ולא יהיו עוד אָרוּרים לחלקם ולהפיצם כי ישבו אחים גם יחד
כי באחרית הימים בדור העתיד בדור הרוחני כל מה שנדרש כדי ללמוד תורה זה קרבה רוחנית לכהן
גם אם פלמוני נמצא בארץ רחוקה הוא יכול דרך הכהן לדרש את האלהים
בדור אחרית הימים תהיה תקשורת רוחנית [יותר טובה מהאינטרנט] וכולם יוכלו לתקשר עם הכהן
מלאכי ב ז: "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ יהוה צְבָאוֹת הוּא"
- -- Daian Moshe, 2015-04-08 04:56:29
כאשר טוב לבני ישראל להיות בארץ-ישראל ארץ-הקודש מאשר להיות בחו"ל
ככה טוב לכהנים הקדושים להיות בנחלה השבעית נחלת המקדש ולא נחלת חול
- -- Daian Moshe, 2015-04-09 03:21:58
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2015-04-14.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יחזקאל מה ד"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.