המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִן־הַמִּדָּ֤ה הַזֹּאת֙ תָּמ֔וֹד אֹ֗רֶךְ חמש חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֑ים וּבֽוֹ־יִהְיֶ֥ה הַמִּקְדָּ֖שׁ קֹ֥דֶשׁ קׇדָשִֽׁים׃
"ומן המדה הזאת" - בקנה המדה שנמדד בו ריבוע הר הבית ה' מאות על ה' מאות כמו שאמור בענין של מעלה (מ"ב) לד' רוחות מדדו חומה לו סביב ה' מאות קנים וגו'
"תמוד אורך" - ה' ועשרים אלף קנים ורוחב י' אלפי' קנים ולפי שלא פירש בפסוק ראשון מה הן כ"ה אלף אם קנים אם אמות הוצרך לומר שכ"ה מדות בקנה המדה שנמדדו בה ה' מאות על ה' מאות של הר הבית נמדדין אלפים הללו לתרומה
"ובו" - באמצעית השטח ההוא יהיה המקדש הוא הר הבית שהוא קודש קדשים מול כל שטח הרצועה ההיא הנקרא קדש
"ומן המדה הזאת תמוד וגו'" - ולפי שלא פירש למעלה במה ימודו מדת התרומה אם באמות אם בקנים לכן פירש ואמר ומן המדה הזאת ר"ל במדה שמדד את הר הבית דהיינו בקנים וכמ"ש וימד את רחב הבנין קנה אחד (לעיל מ) בזה המדה תמוד האורך של חמשה ועשרים אלף וגו'
"ומן המדה הזאת תמוד", יען לא נדע מדת הקנה שבו מדד האורך של כ"ה אלף ורחב י' אלף, באר שיהיה באותו מדה שמדד את החמש מאות של הר הבית, שזה כבר התבאר שהיה במדת קנה שהיה מחזיק שש אמות באמה של ששה טפחים (כמ"ש בסי' מ' פ"ה), וא"כ היה האורך ע"ה מיל והרוחב ה' מיל, "ובו יהיה המקדש קדש קדשים", שלפי ערך קדושת תרומת הכהנים תהיה קדושת המקדש קדשי קדשים, בענין שעד המקדש היו חמש קדושות זו למעלה מזו,
א) שתרומת הנשיא היה קדש נגד א"י, ונקרא בשם תרומה,
ב) וחלק השייך להעיר קודש נגד תרומת הנשיא,
ג) וחלק של הלוים קדוש ממנה,
ד) וחלק של הכהנים קדוש ממנה,
ה) וחלק של הר הבית היא הקדושה החמשית הקדוש מכולם, ואחר הר הבית היה עוד חמש קדושות,