המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל" - הרי ששים שקלים
"המנה יהיה לכם" - לוצונ"ט בלע"ז ומנחם חברו לשון מניין והרי יש כאן מאתים וארבעים זוז מכאן שהיה מנה של קודש כפול והוסיפו עליו בימי יחזקאל שתות הרי מאתים וארבעים וכשחלקו הכתוב לשלשה ולא כתב סתם ששים שקלים יהיה לכם המנה צוה לעשות ממנו משקל שלישיתו ומשקל רביעיתו ומשקל מנה של חול שהיה מתחילה וכן ת"י תלתות מניא עסרין סלעין מני כספא עסרין וחמש סלעין רבעות מניא חמש עסרי סלעין כולהון שיתין מנין ומנא רבא קודשא יהא לכון
"המנה" - הוא ליטרא וכן שלשת מנים זהב (מלכים א' י')
מצודת דוד
"עשרים שקלים וגו'" - בזמן ההוא היה משקל מיוחד בפני עצמו אבן מכ' שקלים ואבן מכ"ה שקלים ואבן מט"ו שקל לכן אמר כל אלו שלש המשקולות ביחד יחשב למשקל מנה ולא יעוותו את המשקל (א"כ המנה הוא ששים שקלים והשקל הוא ד' זוז הרי למנה ר"מ זוז כי מנה של חול הוא מאה זוז ושל קדש כפול הרי מאתים והוסיף בה יחזקאל שתות מלבר הרי ר"מ זוז)
"והשקל", וכן קצב המטבעות היוצאות מן המלך יהיה להם קביעות, ובענין שלא יפול בם הזיוף והאונאה, "השקל יהיה עשרים גרה", והמנה יהיה ששים שקל, שהם מאתים וארבעים זהובים, שמנה של קדש כפול היה והיה מאתים זהובים, ויחזקאל הוסיף ארבעים זהובים, ויעלה המנה ששים שקלים, כי יחזקאל תקן שיקח הנשיא מנתו אחד מששים, ולפי חשבונו יקח שקל ממנה, כי יתבאר שמנת הנשיא היותר גדול היה אחד מששים, שהוא מחטים ושעורים, כמו שיבואר (בפסוק י"ג), וכן יהיה מנתו מן הכסף, וצוה שיעשה מטבעות של "עשרים שקלים" ושל "חמשה ועשרים שקלים" ושל "עשרה שקלים" ושל "חמשה שקלים", שמי שיהיה לו מנה וירצה לרצותו על מטבעות גדולות וקטנות יהיו בידו כל מיני מטבעות, כי עשרים וחמש ועשרים ועשרה וחמשה הם ששים, ויוכל להחליף ג"כ שיקח ב' פעמים חמשה ועשרים ועשרה, או ב' פעמים חמשה ועשרים וב"פ חמשה, או ב"פ כ' ב"פ י' וכדומה, וזה לתועלת המדינה:
ביאור המילות
"עשרה וחמשה שקל". פי' עשרה שקל וחמשה שקל, שאל"כ היל"ל חמש עשרה שקל:
