מ"ג יחזקאל מה יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וחק השמן הבת השמן מעשר הבת מן הכר עשרת הבתים חמר כי עשרת הבתים חמר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְחֹק הַשֶּׁמֶן הַבַּת הַשֶּׁמֶן מַעְשַׂר הַבַּת מִן הַכֹּר עֲשֶׂרֶת הַבַּתִּים חֹמֶר כִּי עֲשֶׂרֶת הַבַּתִּים חֹמֶר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְחֹ֨ק הַשֶּׁ֜מֶן הַבַּ֣ת הַשֶּׁ֗מֶן מַעְשַׂ֤ר הַבַּת֙ מִן־הַכֹּ֔ר עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹ֑מֶר כִּֽי־עֲשֶׂ֥רֶת הַבַּתִּ֖ים חֹֽמֶר׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְדַחֲזֵי לְמִסַב מִן מִשְׁחָא בִּמְכִלְתָּא רַטִיבָא מֵעִישׂוּרָא בֵיתָא מִן כּוֹרָא חַד מִן עַסְרָא הַוְיָא בֵיתָא בְּכּוֹרָא אֲרֵי עֲסַר בַּתִּין כּוֹרָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וחוק השמן" - למעשר

"הבת השמן וגו'" - הבת שהיא מדת השמן זו היא מעשר הבת יהי מן הכור מצאתי העישור שהבת מעשרת מן הכור יהיה כיצד (מעשר הבת מן הכור עשירית של בת על הכור הוא די"ץ מזור"ש בלע"ז תיבה זו משמשת על עצמה ועל אחרים כמו עבודת הקודש ועבודת בני מררי סא"א)

"עשרת הבתים" - יהיה לכם החומר ואז יתכן ליטול הימנו בת אחת למעשר

"כי עשרת הבתים חומר" - לפי שהחומר יהיה לכם עשר בתים וכן תרגם יונתן חד מן עסרא הויא ביתא בכורא ארי עסר בתין כורא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי עשרת הבתים חמר" - ר"ל כי גם היום המדה כך היא עשרת בתים המה מדת החמר וכן יהיה לעתיד

"וחק השמן" - ר"ל משפט מעשר השמן

"הבת השמן" - ר"ל הבת הוא מדת השמן ויתנו את הבת מעשר מן הכור והוא החמר וזהו לפי שעשרת בתים היא חמר א"כ הבת הוא חלק מעשר בחמר 

מצודת ציון

"הכור" - כן נקרא החומר וכן כורים עשרים אלף (דברי הימים ב' ב')

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וחק השמן", מן השמן יקח אחד ממאה, והוא בת הבת, ר"ל שהבת הוא מעשר הכור (והכור הוא החומר) וזה הבת הגדולה (שהמליצה באה ממה שהבת נוטלת עישור נכסים, וכן בת זו היא מעשר הכור) והבת הגדולה מולדת בת קטנה שהיא מעשר מן הבת הגדולה והיא מעשר מן המעשר מן האם שהיא החומר או הכור כאילו היא בת הבת, וז"ש "הבת השמן מעשר הבת מן הכור" שיקח שמן הבת הקטנה, שהיא מעשר של הבת הבאה מן הכור, שהיא הבת הגדולה, אשר "עשרת הבתים הם חומר", ר"ל עשרה הבתים הגדול, מבת הזה יקח בת שלה, שהיא בת הבת, שהיא א' ממאה:

ביאור המילות

"הבת מעשר הבת מן הכור". הכור הוא מדה אחת עם החומר שהם שלשים סאין, ונקרא חומר, שהבעל הבית כשעשה כרי עשאו משלשים סאים, מלשון חמרים חמרים, שמשעשאו כרי נתחייב במעשר, ונקרא בימי שלמה כור (מ"א סי' ד' וסי' ה') שכן מכרו להצוריים במדה זאת, מלשון כירה ומכירה, ובעת שמכרו תבואה לחוץ לקח המלך מעשר, ומדת המעשר נקראת בת הכור, שעשרת בתים כאלה היו חומר, ולעתיד יתנו מעשר של בת הגדולה, שהיא בת הקטנה, בת הבת:

"וחק". היינו מנת הנשיא, כמו כי חק לכהנים מאת פרעה: