ביאור:יחזקאל כו
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)
| צור בתצ"א משנת 1934. צור שכנה על אי סלעי - יתרון גאוגרפי שהפך את העיר לכמעט בלתי ניתנת לכיבוש. אלכסנדר מוקדון צר עליה במשך 7 חודשים, ולבסוף הצליח לכבוש אותה על ידי בניית סוללה - גשר בין היבשה לאי |
א וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה 11 שנה למלוך צדקיהו, שנת החורבן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ כנראה הכוונה לחודש אב, הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר:
ב
בֶּן אָדָם, יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלַ͏ִם: 'הֶאָח! נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים מי שהיתה עיר מסחר, ירושלים, נָסֵבָּה אֵלָי עוצמת ירושלים עברה אלי, אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה אתמלא בזכות חורבנה של ירושלים'.
ג
לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הִנְנִי עָלַיִךְ, צֹר. וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים, כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו את גליו.
ד
וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר, וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ, וְסִחֵיתִי
להרחבה עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה, וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע לסלע שומם.
ה
מִשְׁטַח חֲרָמִים מקום פנוי ששוטחים בו רשתות דייג תִּהְיֶה בְּתוֹךְ הַיָּם כאילו היא אי שומם בים, כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, וְהָיְתָה לְבַז לַגּוֹיִם לשוד על ידי עמים רבים.
ו
וּבְנוֹתֶיהָ הערים הקטנות ליד צור אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה - בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה.
{פ}
| "וְהִשְׁבַּתִּי הֲמוֹן שִׁירָיִךְ, וְקוֹל כִּנּוֹרַיִךְ לֹא יִשָּׁמַע עוֹד" (פסוק יג) - פסלונים של מוזיקאים מצור, תקופת הברזל II |
ז
כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הִנְנִי מֵבִיא אֶל צֹר נְבוּכַדְרֶאצַּר את נבוכדנצר מֶלֶךְ בָּבֶל מִצָּפוֹן, מֶלֶךְ מְלָכִים, בְּסוּס וּבְרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וְקָהָל וְעַם רָב.
ח
בְּנוֹתַיִךְ בַּשָּׂדֶה - בַּחֶרֶב יַהֲרֹג. וְנָתַן עָלַיִךְ דָּיֵק, וְשָׁפַךְ עָלַיִךְ סֹלְלָה, וְהֵקִים עָלַיִךְ צִנָּה מגן גדול - והכוונה ללוחמים האוחזים במגן המקיף אותם סביב ומתקרבים לחומת העיר כדי לנסות לפרוץ פנימה.
ט
וּמְחִי ואת מכת קָבָלּוֹ כלי תקיפה כלשהו (אולי קטפולטה) יִתֵּן בְּחֹמוֹתָיִךְ, וּמִגְדְּלֹתַיִךְ יִתֹּץ בְּחַרְבוֹתָיו.
י
מִשִּׁפְעַת סוּסָיו יְכַסֵּךְ אֲבָקָם, מִקּוֹל פָּרַשׁ וְגַלְגַּל וָרֶכֶב תִּרְעַשְׁנָה חוֹמוֹתַיִךְ, בְּבֹאוֹ בִּשְׁעָרַיִךְ כִּמְבוֹאֵי כפי שנכנסים עִיר מְבֻקָּעָה לעיר שהובקעה חומתה.
יא
בְּפַרְסוֹת סוּסָיו יִרְמֹס אֶת כָּל חוּצוֹתָיִךְ, עַמֵּךְ בַּחֶרֶב יַהֲרֹג, וּמַצְּבוֹת עֻזֵּךְ פסלי הגבורה שלך לָאָרֶץ תֵּרֵד נבוכדנצר יפיל לארץ.
יב
וְשָׁלְלוּ חֵילֵךְ יקחו כשלל את עושרך, וּבָזְזוּ רְכֻלָּתֵךְ סחורתך, וְהָרְסוּ חוֹמוֹתַיִךְ, וּבָתֵּי חֶמְדָּתֵךְ יִתֹּצוּ, וַאֲבָנַיִךְ וְעֵצַיִךְ וַעֲפָרֵךְ בְּתוֹךְ מַיִם יָשִׂימוּ יזרקו לתוך הים, כדי שימוססו ויתפזרו, ויהיה קשה לבנות את העיר מחדש.
יג
וְהִשְׁבַּתִּי הֲמוֹן שִׁירָיִךְ, וְקוֹל כִּנּוֹרַיִךְ לֹא יִשָּׁמַע עוֹד.
יד
וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע, מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה, לֹא תִבָּנֶה עוֹד. כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
{ס}
| כתובת מצובה, המתייחסת ל"עם צור" |
טו
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לְצוֹר: הֲלֹא מִקּוֹל מַפַּלְתֵּךְ, בֶּאֱנֹק חָלָל כאשר יאנקו מכאב הגוססים, בֵּהָרֵג הֶרֶג כשנהרגים הרוגים בְּתוֹכֵךְ, יִרְעֲשׁוּ הָאִיִּים.
טז
וְיָרְדוּ מֵעַל כִּסְאוֹתָם מכסא מלכותם (כאות לאבלות על חורבנה של צור) כֹּל נְשִׂיאֵי הַיָּם, וְהֵסִירוּ אֶת מְעִילֵיהֶם, וְאֶת בִּגְדֵי רִקְמָתָם יִפְשֹׁטוּ, חֲרָדוֹת יִלְבָּשׁוּ במקום בגדיהם המפוארים הם ילבשו פחד, עַל הָאָרֶץ יֵשֵׁבוּ, וְחָרְדוּ לִרְגָעִים בכל רגע וְשָׁמְמוּ עָלָיִךְ.
יז
וְנָשְׂאוּ עָלַיִךְ קִינָה, וְאָמְרוּ לָךְ: "אֵיךְ אָבַדְתְּ, נוֹשֶׁבֶת מִיַּמִּים מיושבת מימים קדמונים (או בזכות הים), הָעִיר הַהֻלָּלָה המהוללת אֲשֶׁר הָיְתָה חֲזָקָה בַיָּם, הִיא וְיֹשְׁבֶיהָ, אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּיתָם הפילו אימתם לְכָל יוֹשְׁבֶיהָ על כל יושבי איי הים".
יח
עַתָּה יֶחְרְדוּ הָאִיִּן האיים יוֹם ביום מַפַּלְתֵּךְ, וְנִבְהֲלוּ הָאִיִּים אֲשֶׁר בַּיָּם מִצֵּאתֵךְ מצאתך לגולה.
{ס}
יט
כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: בְּתִתִּי אֹתָךְ עִיר נֶחֱרֶבֶת, כֶּעָרִים אֲשֶׁר לֹא נוֹשָׁבוּ, בְּהַעֲלוֹת בהעלותי עָלַיִךְ אֶת תְּהוֹם, וְכִסּוּךְ הַמַּיִם הָרַבִּים.
כ
וְהוֹרַדְתִּיךְ אֶת יוֹרְדֵי בוֹר עם המתים, היורדים לקבר, אֶל עַם עוֹלָם עם המתים הדוממים לנצח. וְהוֹשַׁבְתִּיךְ בְּאֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת השאול, המוות כָּחֳרָבוֹת מֵעוֹלָם כמו ערים החרבות מאז ומעולם, אֶת יוֹרְדֵי בוֹר, לְמַעַן לֹא תֵשֵׁבִי תתקיימי. וְנָתַתִּי צְבִי תפארת בְּאֶרֶץ חַיִּים במקומות אחרים.
כא
בַּלָּהוֹת אֶתְּנֵךְ וְאֵינֵךְ, וּתְבֻקְשִׁי וְלֹא תִמָּצְאִי עוֹד לְעוֹלָם. נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה.
{ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- בערך צור (לבנון) בוויקיפדיה ישנה סקירה של שלושת הפרקים שלפנינו.
- מכיוון שצור שוכנת לחוף הים, רבים הדימויים מעולם זה: יכו בה עמים זרים כמו גלים, היא תהפוך למקום פנוי לשטוח בו רשתות דייג, ישמעו על חורבנה באיי הים, יעלו עליה מי התהום ויכסו אותה.
- "צֹּר... וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע" - צור תהפוך לסלע, כשמה.