ביאור:יחזקאל א
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)
א וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה לחייו של יחזקאל, או ליובל, או למציאת ספר התורה בימי יאשיהו, שהיה אירוע משמעותי בָּרְבִיעִי בחודש תמוז בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה בבבל עַל נְהַר כְּבָר נהר כְּבָר היה תעלת מים מלאכותית, או מערכת תעלות, שנחפרה בבבל באלף הראשון לפנה"ס למטרות השקיה ותחבורה, נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים. ב בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין גלות "החרש והמסגר", בה הוגלו אנשי מפתח - מלכים ב כד. ג הָיֹה הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים הכוונה כאן לבבל, ונקראה כך כי מלכי בבל היו ממוצא כשדי עַל נְהַר כְּבָר, וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד יְהוָה.
| איור מאת Matthäus Merian, לפני שנת 1650 |
ד וָאֵרֶא, וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן מצפונה של הארץ (ואולי מלשון צפון ונסתר), עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְנֹגַהּ זוהר לוֹ סָבִיב, וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל בדומה לצבע של חשמל: גוון של אש, או של כסף בהיר. (ר' פירושים נוספים בוויקיפדיה) מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. ה וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת, וְזֶה מַרְאֵיהֶן: דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה באופן כללי, הן כולן נראות כמו בן אדם. ו וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת לכל אחת מהן, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם. ז וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה ללא ברך, וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל, וְנֹצְצִים הרגליים נוצצות כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל מצוחצחת, מלוטשת. ח (וידו) וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם הצדדים שלהם, וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם לְאַרְבַּעְתָּם זהות לכולן. ט חֹבְרֹת צמודות אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם. לֹא יִסַּבּוּ יפנו את פניהם הצידה בְלֶכְתָּן אִישׁ אלא כל חיה אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ.
י וּדְמוּת פְּנֵיהֶם של כל אחת מארבעת החיות: פְּנֵי אָדָם, וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם, וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן, וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן. יא וּפְנֵיהֶם כך היו פניהם. וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה, לְאִישׁ לכל אחת מהחיות, שְׁתַּיִם חֹבְרוֹת אִישׁ שתי כנפיים שנוגעות בחיה אחרת, וּשְׁתַּיִם מְכַסּוֹת אֵת גְּוִיֹתֵיהֶנָה. יב וְאִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ, אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ הרצון (של ה') לָלֶכֶת - יֵלֵכוּ, לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן.
יג וּדְמוּת הַחַיּוֹת: מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת, כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים הִיא האש מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת. וְנֹגַהּ זוהר, אור חזק במיוחד לָאֵשׁ, וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק. יד וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב רצות וחוזרות, כְּמַרְאֵה הַבָּזָק כהבזקי להבות (ברקים קטנים). טו וָאֵרֶא הַחַיּוֹת, וְהִנֵּה אוֹפַן גלגל אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת לְאַרְבַּעַת פָּנָיו לכל חיה בעלת ארבע פנים יש גלגל אחד (או: לכל פנים אופן, כלומר 4 אופנים לכל חיה). טז מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם וצורת עשייתם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ אבן יקרה (מאבני החושן), וּדְמוּת אֶחָד צורה זהה לְאַרְבַּעְתָּן, וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן גלגל בתוך גלגל, כך שקיימת גמישות לפנות לכל כיוון. יז עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶן עבריהן בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ, לֹא יִסַּבּוּ האופנים לא פנו - אלא נסעו לכל כיוון בזכות המבנה המיוחד שלהם בְּלֶכְתָּן. יח וְגַבֵּיהֶן ראיתי את הגב (הצד החיצוני) של החיות וְגֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם המראה שלהם מעורר יראה, וְגַבֹּתָם הצד החיצוני של החיות מְלֵאֹת עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּן. יט וּבְלֶכֶת הַחַיּוֹת יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם יחד איתן, וּבְהִנָּשֵׂא בהתרוממם מעל הקרקע הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים. כ עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת - יֵלֵכוּ שָׁמָּה הָרוּחַ כי לשם הרצון לָלֶכֶת, וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים. כא בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ, וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ, וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם, כִּי רוּחַ הַחַיָּה הם ישות נפרדת, הזזה בתיאום עם החיות בָּאוֹפַנִּים.
כב וּדְמוּת עַל יש דבר מעל רָאשֵׁי הַחַיָּה: רָקִיעַ משטח כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא גוש קרח ענק, נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה. כג וְתַחַת הָרָקִיעַ כַּנְפֵיהֶם יְשָׁרוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ. לְאִישׁ לכל אחת מארבעת החיות - שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה צד אחד של גופן, וּלְאִישׁ - שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶם. כד וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם, כְּקוֹל מַיִם רַבִּים, כְּקוֹל שַׁדַּי חזק בְּלֶכְתָּם. קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה. בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה יחדלו להרעיש כַנְפֵיהֶן. כה וַיְהִי קוֹל קולו של ה' נשמע (כאשר הרעש מהכנפיים פסק) מֵעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן.
כו
וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר אבן יקרה מאבני החושן דְּמוּת כִּסֵּא, וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה.
כז
וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב אש שיש משהו מסביבה מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה. וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב.
כח
כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם - כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב. הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יְהוָה. וָאֶרְאֶה, וָאֶפֹּל עַל פָּנַי, וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר.
{ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- תוכן לספר יחזקאל ניתן למצא בערך ספר יחזקאל בוויקיפדיה
- "וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים" - בהשראת פסוק זה שובץ בשחרית: "וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ בְּרַעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים".
- "כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא" (פסוק כו) - הספיר בהקשר זה מוזכרת גם בשמות כד י: "וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר"
מעשה מרכבה
פרק זה, הנקרא בחז"ל "מעשה מרכבה", עוסק בסוג של מרכבה שעליה נמצא כסא הכבוד ועליה ה' רוכב כביכול. אנו מוצאים עדויות רבות בתנ"ך למרכבתו של האל, ובין היתר לא מעט מקרים בספר יחזקאל.
למעשה, החזון המתואר כאן אינו באמת מרכבה: מתוארת חיה בשם "כרובים" (נקראים בחז"ל גם "חיות הקודש"). חיה זאת, מוכרת לנו מתרבויות מסופוטומיות נוספות (ר' בהרחבה בויקיפדיה בערך כרוב) כחיה שכל אבר שלה הוא כמו של בעל חיים אחר: רגלי שור, ידי אדם, כנפי נשר, פני אריה. אולם נוסף על כך, הכרוב התנ"כי מכיל בפרקנו גם ממש פנים שונות לכל אחת מ4 החיות. הכרוב הוא דמות ההולכת על 4, ועל הגב שלה יש עיניים רבות לכל כיוון, וכן יש לה 2 כנפיים על הגב בכל צד שביחד מכסות את כל הגב, ומתחת ל2 הכנפיים הקדמיות יש לה ידי אדם.
מאחורי הכרובים, נמצאים ה"אופנים" שהם גלגל בתוך גלגל המאונכים זה לזה, ודומים בחזותם לאבן יקרה בשם "תרשיש". האופנים נעים אחרי הכרובים לכל מקום שהם נעים, ממש כאילו היו הכרובים מסיעים את מרכבה על גלגלים (אולם הגלגלים עצמם שונים מאוד מגלגלי מרכבה: זה גלגל אחד כפול ולא 4 גלגלים, וזאת כדי להידמות לכרובים שיש להם פנים מכל צד).
במקום מרכבה על גלגלים, אנו מוצאים משטח (הנקרא "רקיע" מלשון "ריקוע") הנמצא מעל הכרובים (על אף שבמרכבה רגילה הוא צריך להיות מעל הגלגלים שמאחורי החיות), העומד באוויר מעל לראש שלהם מבלי לגעת בהם. ועל משטח זה, עומד כסא, שעליו יושב אדם (כביכול האל). חשוב לציין כי כל הנ"ל מוקף ברוח, אש וברקים (הנקראים "כבוד ה'"). האל נחשב כ"נוסע" ב"מרכבה" זאת.
לגבי כלל המוטיבים בפרקנו ישנם אזכורים רבים לכל אורך התנ"ך: הכסא והאדם שעליו מתוארים בדניאל פרק ז. הכרובים מופיעים במקומות רבים (הן בתיאורים נבואיים והן בתיאורים פרקטיים שכן הופיעו במשכן ובמקדש), האופנים מוזכרים בתיאור מקדש שלמה, ותעופת האל על גבי מרכבה מופיעה במקומות רבים (למשל בשירת דוד, בישעיהו ועוד). כבוד ה' נמצא אף הוא במקומות רבים בתנ"ך.
