ביאור:נכח
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
נוכח = בטווח ראיה, נכוח = ראוי
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: נכח
השורש "נכח" נזכר בתנ"ך בשני הקשרים:
1. מילת היחס נוכח- (נֹכַח-), למשל:
- (בראשית כה כא): "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ידוד וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ"
- (שמות כו לה): "וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת, וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה, וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן"
- (שופטים יט י): "וְלֹא אָבָה הָאִישׁ לָלוּן וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא עַד נֹכַח יְבוּס הִיא יְרוּשָׁלִָם וְעִמּוֹ צֶמֶד חֲמוֹרִים חֲבוּשִׁים וּפִילַגְשׁוֹ עִמּוֹ"
- (ירמיהו יז טז): "וַאֲנִי לֹא אַצְתִּי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ, וְיוֹם אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי; אַתָּה יָדָעְתָּ מוֹצָא שְׂפָתַי, נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה"
- (יחזקאל יד ג): "בֶּן אָדָם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הֶעֱלוּ גִלּוּלֵיהֶם עַל לִבָּם וּמִכְשׁוֹל עונם נָתְנוּ נֹכַח פְּנֵיהֶם הַאִדָּרֹשׁ אִדָּרֵשׁ לָהֶם"
- (משלי ה כא): "כִּי נֹכַח עֵינֵי ה' דַּרְכֵי אִישׁ וְכָל מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס"
מפסוקים אלה ומפסוקים נוספים נראה שמשמעות המילה היא "מול העיניים, בטווח ראיה"; כמו המילה נגד- (מהפסוקים קשה להבין מה ההבדל בין "נוכח" לבין "נגד"; ע"פ מלבי"ם, בביאור המילות על משלי ד כה, המילה "נוכח" מדגישה את ההתמקדות בנקודה מסויימת).
2. שם תואר נכוח (נָכֹחַ) ושם מתואר נכוחה (נְכֹחָה), למשל: [[ביאור:]]
- (שמואל ב טו ג): "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְשָׁלוֹם 'רְאֵה דְבָרֶךָ טוֹבִים וּנְכֹחִים, וְשֹׁמֵעַ אֵין לְךָ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ'"
- (ישעיהו כו י): "יֻחַן רָשָׁע, בַּל לָמַד צֶדֶק; בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת יְעַוֵּל, וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת ה'"
- (ישעיהו ל י): "אֲשֶׁר אָמְרוּ לָרֹאִים 'לֹא תִרְאוּ!' וְלַחֹזִים 'לֹא תֶחֱזוּ לָנוּ נְכֹחוֹת!' 'דַּבְּרוּ לָנוּ חֲלָקוֹת!' 'חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת!'"
- (ישעיהו נז ב): "יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, הֹלֵךְ נְכֹחוֹ"
- (ישעיהו נט יד): "וְהֻסַּג אָחוֹר מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה מֵרָחוֹק תַּעֲמֹד; כִּי כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת, וּנְכֹחָה לֹא תוּכַל לָבוֹא"
- (עמוס ג י): "וְלֹא יָדְעוּ עֲשׂוֹת נְכֹחָה, נְאֻם ה'; הָאוֹצְרִים חָמָס וָשֹׁד בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶם"
- (משלי ח ט): "כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת"
- (משלי כד כו): "שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים"
לפי פסוקים אלה נראה שהם מקבילים ל"טוב", "ישר", "אמת".
האם יש קשר בין מילת היחס "נֹכַח" לבין התואר "נָכֹחַ"?
גם השורש "ראה" משמש, בלשון ימינו, בשתי המשמעויות: מצד אחד הוא מציין ראיה פיסית, ומצד שני הוא משמש בתארים כגון "ראוי" ו"נראה לי", המקבילים ל"טוב", "כשר", "אני חושב שזו אמת".
אם כך, ייתכן שהשורש "נכח" מציין ראיה:
- מילת היחס נֹכַח מציינת דבר שנמצא בטווח ראיה, מול עינינו;
- והתואר נָכֹחַ מציין דבר ראוי, טוב ואמיתי.
גם לשורש הדומה, "יכח", ישנן שתי משמעויות דומות - הוכחה ותוכחה .
מעבר לכך, ייתכן שיש קשר מהותי בין ראיה לבין צדק - זה הכלל האומר, כי 'הצדק צריך גם להיראות ולא רק להיעשות'. או החכמה האחרת האומרת, כי מי שנוהג בצדק ושלם עם עצמו, יכול להביט ישר לעיניים. נכוחה = להביט לנוכח ולא מסביב, שהכל גלוי וידוע תחת השמש. בלי שוחד, המעוור עיני חכמים, ובלי דרכים עקלקלות (חגי הופר).
הפסוק האחרון יכול להתאים לשני הפירושים:
פירוש נוסף: "גם במילת היחס "נכח" וגם בשם התואר "נוכח" גלומה עוצמתה של "הוכחה". כל "הוכחה" חייבת להיות מושתתת על "ראייה" משפטית ו/או "ראיות" משפטיות, כלומר, "עדות" שלא ניתן לערער עליה" (רמי ניר).
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:נוכח - בטווח ראיה, נכוח - ראוי
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-05-19.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/nkx