ביאור:יכח
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הוכחה = תוכחה = מתיחת ביקורת על-ידי בירור המציאות
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: יכח
לפועל הוכיח (מהשורש יכח) ישנן שתי משמעויות:
1. הראה ובירר את המציאות, כמו "הוכחה מתימטית" בלשון ימינו;
2. מתח ביקורת, כמו בפסוקים "הוכח תוכיח את עמיתך", "והוכיח אברהם את אבימלך", "שנאו בשער מוכיח", ועוד.
מהי המשמעות היסודית של השורש?
1. ע"פ רש"י, המשמעות היסודית היא הראשונה, כפי שכתב, למשל, בפירושו לבראשית כ טז: " "לשון תוכחה, בכל מקום, בירור דברים, ובלעז אשפרוביר (prove)" ". כך הוא מפרש את הפסוקים בספר בראשית:
- דברי אבימלך לשרה (בראשית כ טז): "ולשרה אמר: הנה נתתי אלף כסף לאחיך, הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת"= הפיצויים הכבדים שנתתי לאחיך, כפיצוי על שלקחתי אותך בטעות, ישמשו לך כראיה והוכחה לכך שאת אישה מכובדת, לא "סתם" אחת שאפשר לקחת ולזרוק.
- דברי עבד אברהם בראשית כד יד: " "והיה הנער אשר אמר אליה 'הטי נא כדך ואשתה' ואמרה 'שתה וגם גמליך אשקה' - אתה הכחת לעבדך ליצחק, ובה אדע כי עשית חסד עם אדני" ... "הוא האשה אשר הכיח ה' לבן אדני" " - ה' בירר והראה, באות ומופת, שהיא האישה המיועדת ליצחק.
- דברי יעקב ללבן (בראשית לא לז): "כי מששת את כל כלי, מה מצאת מכל כלי ביתך? שים כה נגד אחי ואחיך, ויוכיחו בין שנינו"- האחים יבררו מי מבין שנינו צודק.
לפי זה, המשמעות השניה "מתיחת ביקורת" משמעה, שהמבקר מברר ומראה את העובדות למבוקר, ומשכנע אותו בראיות שכליות שהוא טועה ( בניגוד ל"מוסר", שהוא ביקורת על-ידי ייסורים ). כלומר, תוכחה (ביקורת) היא מקרה פרטי של הוכחה (בירור דברים).
2. ע"פ ספורנו, המשמעות היסודית היא השניה - מתיחת ביקורת; וכך הוא מפרש את הפסוקים בספר בראשית:
- דברי אבימלך לשרה (בראשית כ טז): "...הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת"= הפיצויים הכבדים שנתתי לאחיך, כפיצוי על שלקחתי אותך בטעות, ישמשו לך כראיה לכך שאת אישה מכובדת, בכל הויכוחים שיהיו לך עם כל אישה שתרצה להוכיח אותך, " "כמנהג הנשים המוכיחות ומגנות זו את זו במילי דערוה" " (וגם ראב"ע ורמב"ן פירשו את המילה "ונוכחת" בפסוק זה במשמעות תוכחה וביקורת).
- דברי עבד אברהם בראשית כד יד: " "...ואמרה 'שתה וגם גמליך אשקה' - אתה הכחת לעבדך ליצחק." ... "הוא האשה אשר הכיח ה' לבן אדני" " - ה' חינך את הנערה כבר מילדותה, בתוכחות ומוסר-השכל, כך שתהיה צדיקה וראויה ליצחק.
- דברי יעקב ללבן (בראשית לא לז): "כי מששת את כל כלי, מה מצאת מכל כלי ביתך? שים כה נגד אחי ואחיך, ויוכיחו בין שנינו"- גם כאן אפשר לפרש, שהאחים ימתחו ביקורת על אחד משנינו - על מי שפגע בשני שלא בצדק (כלומר: עליך).
תוכחה וייסורים
[עריכה]בכמה פסוקים, במיוחד בדברי שירה או נבואה, המושג "תוכחה" משמש במשמעות מושאלת לייסורים או לצרות שה' מביא על האדם:
- (שמואל ב ז יד): "אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן, אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם"
- מלכים ב יט ג, (ישעיהו לז ג): "ויאמרו אליו 'כה אמר חזקיהו 'יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה, כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה"
- (ירמיהו ב יט): "תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את ידוד אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני ה' צבאות"
- (יחזקאל ה טו): "והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתכחות חמה אני ה' דברתי"
- (יחזקאל כה יז): "ועשיתי בם נקמות גדלות בתוכחות חמה וידעו כי ה' בתתי את נקמתי בם"
- (הושע ה ט): "אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה, בשבטי ישראל הודעתי נאמנה"
- (חבקוק א יב): "הלוא אתה מקדם ה' אלהי קדשי לא נמות; ה' למשפט שמתו, וצור להוכיח יסדתו"
- (תהלים ו ב): "ה', אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני"
- (תהלים לח ב): "ה', אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני"
- (תהלים לט יב): "בתוכחות על עון יסרת איש, ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה"
- (תהלים עג יד): "ואהי נגוע כל היום, ותוכחתי לבקרים"
אפשר להסביר פסוקים אלה לפי שתי המשמעויות:
- 1. הייסורים מבררים ומלמדים את האדם דברים חדשים, מביאים אותו למסקנות חדשות, או:
- 2. הייסורים מהוים ביקורת על האדם, מראים לו שהוא חוטא וצריך לתקן את מעשיו.
ראו ייסורים של אהבה .
פסוקים נוספים
[עריכה]גם בשאר הפסוקים בתנ"ך, אפשר לפרש את הפועל בשתי המשמעויות:
- (בראשית כא כה): "והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך"= מתח ביקורת, והביא ראיות שהבאר שייכת לו.
- (בראשית לא מב): "לולי אלהי אבי, אלהי אברהם ופחד יצחק, היה לי - כי עתה ריקם שלחתני; את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים, ויוכח אמש"= מתח עליך ביקורת, והביא ראיות שאני צודק (ורש"י כתב כאן: " "לשון תוכחה הוא, ולא לשון הוכחה" "; מכאן שגם לפי רש"י יש לשורש שתי תת-משמעויות).
- (ויקרא יט יז): "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא"= מתח עליו ביקורת, אבל רק אם אתה יכול להביא לו ראיות שהוא טועה (ראו מוסר - תוכחה ).
- מלכים ב יט ד, (ישעיהו לז ד): "אולי ישמע ה' אלהיך את כל דברי רב שקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי, והוכיח בדברים אשר שמע ה' אלהיך..."= ה' יראה בבירור שדבריו של רבשקה מוטעים, וגם יגנה אותו וימתח עליו ביקורת.
- (משלי כז ה): "טובה תוכחת מגלה, מאהבה מסתרת"= בירור המציאות או קבלת ביקורת ( פירוט ).
- כמה פסוקים מכנים את השופטים או הנביאים "מוכיחים", למשל (ישעיהו יא ד): "ושפט בצדק דלים, והוכיח במישור לענוי ארץ"; אפשר לפרש פסוקים אלה על-פי שתי המשמעויות: תפקידם של הנביאים והשופטים הוא לברר ולהראות את רצון ה' ואת המציאות, וגם למתוח ביקורת על החוטאים.
- (חבקוק ב א): "על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי"= הביקורת שמתחתי על מעשי ה' (בפרק א), או הראיות הברורות שהבאתי לטענותיי.
נביאים = מוכיחים בשער
[עריכה]השופטים והנביאים נקראו בכמה מקומות מוכיחים:
- (ישעיהו ב ד): "ושפט בין הגוים, והוכיח לעמים רבים; וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", ודומה לזה מיכה ד ג
- (ישעיהו יא ד): "ושפט בצדק דלים, והוכיח במישור לענוי ארץ; והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע"
- (ישעיהו כט כא): "מחטיאי אדם בדבר, ולמוכיח בשער יקשון, ויטו בתהו צדיק"
- (יחזקאל ג כו): "ולשונך אדביק אל חכך ונאלמת, ולא תהיה להם לאיש מוכיח כי בית מרי המה"
- (עמוס ה י): "שנאו בשער מוכיח, ודבר תמים יתעבו"
אפשר לפרש פסוקים אלה על-פי שתי המשמעויות: תפקידם של הנביאים והשופטים הוא לברר ולהראות את רצון ה' ואת המציאות, וגם למתוח ביקורת על החוטאים.
פסוקים נוספים
[עריכה]- (ישעיהו א יח): "לכו נא ונוכחה, יאמר ה': אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו"
- (הושע ד ד): "אך איש אל ירב ואל יוכח איש; ועמך כמריבי כהן"
- (מיכה ו ב): "שמעו הרים את ריב ה', והאתנים מסדי ארץ; כי ריב לה' עם עמו, ועם ישראל יתוכח: עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי"
- (דברי הימים א יב יח): "ויצא דויד לפניהם ויען ויאמר להם אם לשלום באתם אלי לעזרני יהיה לי עליכם לבב ליחד ואם לרמותני לצרי בלא חמס בכפי ירא אלהי אבותינו ויוכח"
- (דברי הימים א טז כא): "לא הניח לאיש לעשקם, ויוכח עליהם מלכים", ודומה לזה תהלים קה יד
- (משלי א כג): "תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם"( פירוט )
- (משלי א כה): "ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם"( פירוט )
- (משלי א ל): "לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי"
- (משלי ג יא): "מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו"( פירוט )
- (משלי ג יב): "כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה"( פירוט )
- (משלי ה יב): "ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי"
- (משלי ו כג): "כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר"( פירוט )
- (משלי ט ז): "יסר לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו"( פירוט )
- (משלי ט ח): "אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך"( פירוט )
- (משלי י יז): "ארח לחיים שומר מוסר ועוזב תוכחת מתעה"( פירוט )
- (משלי יב א): "אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער"( פירוט )
- (משלי יג יח): "ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד"( פירוט )
- (משלי טו ה): "אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם"( פירוט )
- (משלי טו י): "מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות"
- (משלי טו יב): "לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך"( פירוט )
- (משלי טו לא): "אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין"( פירוט )
- (משלי טו לב): "פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב"( פירוט )
- (משלי יט כה): "לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת"( פירוט )
- (משלי כד כה): "ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב"( פירוט )
- (משלי כה יב): "נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שמעת"( פירוט )
- (משלי כז ה): "טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת"( פירוט )
- (משלי כח כג): "מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון"( פירוט )
- (משלי כט א): "איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא"( פירוט )
- (משלי כט טו): "שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו"
- (משלי ל ו): "אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת"( פירוט )
- (תהלים לח טו): "ואהי כאיש אשר לא שמע, ואין בפיו תוכחות"
- (תהלים נ ח): "לא על זבחיך אוכיחך, ועולתיך לנגדי תמיד"
- (תהלים נ כא): "אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך"
- (תהלים צד י): "היסר גוים הלא יוכיח, המלמד אדם דעת"
- (תהלים קמא ה): "יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם"
- (תהלים קמט ז): "לעשות נקמה בגוים, תוכחת בל אמים"
- (איוב ה יז): "הנה, אשרי אנוש יוכחנו אלוה, ומוסר שדי אל תמאס"
- (איוב ו כה): "מה נמרצו אמרי ישר, ומה יוכיח הוכח מכם"
- (איוב ו כו): "הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש"
- (איוב ט לג): "לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו"
- (איוב יג ג): "אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ"
- (איוב יג ו): "שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו"
- (איוב יג י): "הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון"
- (איוב יג טו): "הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח"
- (איוב טו ג): "הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם"
- (איוב טז כא): "ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו"
- (איוב יט ה): "אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי"
- (איוב כב ד): "המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט"
- (איוב כג ד): "אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות"
- (איוב כג ז): "שם ישר נוכח עמו ואפלטה לנצח משפטי"
- (איוב לב יב): "ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם"
- (איוב לג יט): "והוכח במכאוב על משכבו וריב עצמיו אתן"
- (איוב מ ב): "הרב עם שדי יסור מוכיח אלוה יעננה"
התואר "נכוח" והשם "נכוחה":
[עריכה]יתכן שהם משורש אחר - "נכח", או שהם מהשורש "יכח" בבניין נפעל, ואז הם מתאימים למשמעות "ברור וראוי":
- (שמואל ב טו ג): "ויאמר אליו אבשלום ראה דברך טובים ונכחים ושמע אין לך מאת המלך"
- (ישעיהו כו י): "יחן רשע בל למד צדק בארץ נכחות יעול ובל יראה גאות ידוד"
- (ישעיהו ל י): "אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו לנו נכחות דברו לנו חלקות חזו מהתלות"
- (ישעיהו נז ב): "יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו"
- (ישעיהו נט יד): "והסג אחור משפט וצדקה מרחוק תעמד כי כשלה ברחוב אמת ונכחה לא תוכל לבוא"
- (עמוס ג י): "ולא ידעו עשות נכחה נאם ידוד האוצרים חמס ושד בארמנותיהם"
- (משלי ח ט): "כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת"
- (משלי כד כו): "שפתים ישק משיב דברים נכחים"
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-07-28.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הוכחה - תוכחה - מתיחת ביקורת על-ידי בירור המציאות
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ykx