"אורח לחיים". מי שהוא "שומר מוסר" במדותיו הוא דורך אל החיים הנצחיים והגופיים, כי טוב המדות והתכונות יועילו לאדם בדברים המדיניים, ויהיה מפני זה אהוב לאנשים, והוא ג"כ מישיר אל קנין שלימות המושכלות כמו שקדם. ואולם מי שהוא "עוזב תוכחת" הוא תועה בדעותיו ו"מתעה" זולתו מאורח חיים, כי רבים ימשכו לו, להיות יצר לב האדם רע מנעוריו.
"אורח חיים שומר מוסר", יש הבדל בין מוסר ובין תוכחה, המוסר יהיה מצד ההכרח שימסר את הנפש בל תצא חוץ לגדרה על ידי יראת העונש, והתוכחה הוא ע"י וכוח וראיות השכל שמראה לו תועלת הדרך הטובה, וע"פ הרוב ע"י המוסר ימנע מדרך הרע מפני יראת העונש, וע"י התוכחה ילך בדרך הטוב מפני שמשיג תועלת הדרך הטוב, וע"כ אומר רבותא כי השומר מוסר לא לבד שע"י ימנע מדרך המות, כי גם תוליכהו אל אורח חיים, כי ע"י שיסור מרע יתחיל לעשות טוב, "ועוזב תוכחת מתעה", שלא לבד שלא ילך בארח חיים כי גם יתעה אל דרך המות, כי שני הדרכים מקבילים זה מול זה וכשעוזב דרך חיים יתעה אל דרך שכנגדו:
