מ"ג משלי י טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי י · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פעלת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פְּעֻלַּ֣ת צַדִּ֣יק לְחַיִּ֑ים
  תְּבוּאַ֖ת רָשָׁ֣ע לְחַטָּֽאת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פעולת צדיק לחיים" - כמשמעו ומדרש אגדה שלמה עשה פעולת המקדש לחייהם של ישראל לכפרתן

"ותבואת רשע" - תבואתו (ס"א הבאתו) של מנשה שהכניס בו הסמל היא היתה לחטאת

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פעולת הצדיק" היא תמיד מתישרת למול "החיים", כי בה ישיג החיים הנצחיים והחיים הגופיים; ואולם "תבואת רשע" והונו אשר יעשוק הוא לחסרון ולהשחתה ולמות, כי בה המות לנפשו ולגוף, וזה מבואר מאד לא יצטרך לביאור:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פעלת צדיק לחיים, תבואת רשע לחטאת"

יש הבדל בין פעולה ובין מעשה:

  • העסק שעוסק באיזה דבר ומכין האמצעים אליו נקרא פעולה,
  • ואם גומר את הדבר נקרא מעשה.

למשל: הזורע והחורש וכל מעשיהם הקודמים נקראים פעולה לערך התבואה שנגמרה, שאז נגמר המעשה.

ועל-זה אומר:

  • שהצדיק, גם פעולותיו מובילים לחיים, שגם האמצעיים שעוסק בהם להכין את התכלית הם לחיים, וכל-שכן התכלית, שהוא מעשה הצדק עצמו;
  • והרשע, גם תבואת רשע לחטאת, גם התבואה הנגמרת, שהיא תכלית מעשהו, הוא לחטאת וחיסרון, והוא תכלית כוזב.

ביאור המילות

ההבדל בין פעולה ובין מעשה - ישעיהו ה יב ובכמה מקומות בתנ"ך.

תבואה - מורה על גמר הבישול, כמו שכתבתי בחיבורי התורה והמצוה, קדושים סימן סט.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פעולת" - מעשה הצדיק הוא סיבה לחיים, אבל פרי מעשה הרשע היא סיבה להחסיר ימי חייו.

מצודת ציון

"תבואת" - מלשון תבואה ופירות.

"לחטאת" - ענין חסרון, כמו (שופטים כ): "קולע וגו' ולא יחטיא".

<< · מ"ג משלי · י · טז · >>