קטגוריה:משלי י יח

1. אלה שני קצוות - שתיקה מוחלטת (מכסה שנאה) ודיבור מוגזם (מוציא דיבה). מטרת הפסוק היא לגנות את שני הקצוות: אסור לשמור ולכסות את השנאה בלב, אך אסור להוציא דיבה על האדם ששונאים. במשתמע, הפסוק מכוון אותנו לדרך האמצע: להוכיח את הזולת באופן אישי, בשיחה פרטית: """והנה, הראוי על השונא, להודיע מחשבת השנאה, ולא מחשבת הדיבה" (ר' יונה גירונדי). לפי זה הפסוק דומה לפסוקים נוספים המתארים את שביל הזהב בין קצוות.

2. אלה שני שלבים בתהליך נפשי שעובר על אדם אחד - הוא מדחיק את השנאה שבליבו ומכסה אותה בשפתי שקר וחנופה, הלב שלו מתמלא ברעל נפשי ובסופו של דבר הוא מוציא אותו החוצה בצורת דיבה. המשמעות המעשית היא שיש לשמור על נקיות נפשית, לפרוק את רגשות השנאה בצורה מבוקרת כדי להגיע לפיוס (ע"פ גליה).

רמז לפירוש זה נמצא בתורת הסוד: "מילת דיבה... עולה י"א, לרמוז אל י"א דרגין דמסאבותא, שמוציא דיבה מוציאם ממקומם ובאים לשרות עליו" (רמ"ד ואלי). 11 הדרגות הטמאות רומזות ל-11 סוגי רגשות שליליים המצטברים בלב ומכסים אותו בקליפות, עד שהם מתפרצים ויוצאים החוצה בצורת דִּבָּה.