ביאור:משלי י יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי י יז: "אֹרַח לְחַיִּים שׁוֹמֵר מוּסָר, וְעוֹזֵב תּוֹכַחַת מַתְעֶה."

תרגום מצודות: שמירת המוסר הוא אורח לחיים; ועוזב תוכחת הוא תועה מאורח חיים.

תרגום ויקיטקסט: השומר על מוסר, ומקפיד לקבל ביקורת, יילך בדרך הנכונה לחיים; אולם העוזב את התוכחת, ואינו מקבל ביקורת, מתעה את עצמו מהדרך הנכונה לחיים.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי י יז.


דקויות[עריכה]

לחיים[עריכה]

המילה לחיים מקשרת את פסוקנו לפסוק הקודם: כדי שהצדיק יוכל להמשיך ולפעול בדרך הנכונה, אורח לחיים, הוא צריך לשמור מוסר, כלומר, לשמוע ולהתייחס ברצינות לדברי ביקורת, גם כשהם קשים ומייסרים (מוסר = ביקורת נוקבת ומייסרת). אולם אם יעזוב תוכחת ולא ישמע ביקורת, הרשע עלול להשתלט על פעולותיו ולהשתמש בהן לחטאת.

למה לא נאמר תועה (בעצמו) אלא מתעה (את אחרים)?[עריכה]

1. "מתעה את היצר הטוב ומכריחו לילך בדרכי מיתה כנגד רצונו, כי הוא בא משורש החיים וחפץ להתקיים בדרכי חיים... וכשם שהצדיק השומר את התורה מחזיר את הרע לטוב ושכרו גדול, כך הרשע העוזב את התורה מחזיר את הטוב לרע ועונשו גדול" (רמ"ד ואלי פירוש ראשון).

2. "מתעה את אחרים, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ולומדים יותר מן הרעים ממה שלומדים מן הטובים, ונמצא שחוטא אחד מעמיד כמה חוטאים אחרים שלומדים ממעשיו, והוא נענש על כולם" (רמ"ד ואלי פירוש שני).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/10-17