קטגוריה:תהלים לט יב

◥

►

◄

בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
בְּתוֹכָחוֹת עַל עָו‍ֹן יִסַּרְתָּ אִישׁ וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם סֶלָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

בְּֽתוֹכָ֘ח֤וֹת עַל־עָוֺ֨ן ׀ יִסַּ֬רְתָּ אִ֗ישׁ
וַתֶּ֣מֶס כָּעָ֣שׁ חֲמוּד֑וֹ
אַ֤ךְ הֶ֖בֶל כׇּל־אָדָ֣ם סֶֽלָה׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

בְּֽ/תוֹכָ֘ח֤וֹת עַל־עָו‍ֹ֨ן׀ יִסַּ֬רְתָּ אִ֗ישׁ וַ/תֶּ֣מֶס כָּ/עָ֣שׁ חֲמוּד֑/וֹ אַ֤ךְ הֶ֖בֶל כָּל־אָדָ֣ם סֶֽלָה׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים:

• ביאור קצר על כל הפרק •

מקראות גדולות

עריכה

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"בתוכחות" - הכתובות בתורה על עונינו שהעוינו לפניך ויסרתנו בהם

"ותמס כעש חמודו" - הרקבת בשרינו כבגד שאכלו עש

"חמודו" - בשרו שהוא חמדתו

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

בתוכחות - על דרך: והוכח במכאוב ידענו כי תיסר אדם בעבור עונו במכאובים.

חמודו - חמדת גופו והנה חמדתו היתה הבל.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"אך הבל" - ההבל הזה הוא לעולם ובכל אדם ר"ל כל החוטאים כלם נלקים לעולם בגופם ובחמדת עשרם אם לא ישובו לה'

"בתוכחות" - בשיעור התוכחות הראויות על העון כך תייסר את האיש בעונש הגוף וגם תמס חמודות עשרו כעש הזה המכלה את הבגד

מצודת ציון

"בתוכחות" - ענין פורעניות ויסורים כמו והוכח במכאוב (איוב לג)

"ותמס" - מלשון המסה והמגה

"כעש" - שם התולעת המכלה הבגד

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"בתוכחות על עון", (יש הבדל בין מוסר לתוכחה, שהתוכחה היא לרוב בדברים והמוסר הוא ביסורים) שתחת שהיה ראוי שתוכיחנו על עון בתוכחת אהבה ובנחת, יסרת איש, תביא עליו יסורים, וע"י היסורים תמס כעש חמודו, שגם חמודו שהוא הנפש תמוסס ותכלה, וא"כ אך הבל כל אדם, אחר שזה גורם שלא ישיג התכלית שבעבורו נברא, סלה סיום הענין: