מ"ג תהלים לט יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים לט · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ מִתִּגְרַת יָדְךָ אֲנִי כָלִיתִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָסֵ֣ר מֵעָלַ֣י נִגְעֶ֑ךָ
  מִתִּגְרַ֥ת יָ֝דְךָ֗ אֲנִ֣י כָלִֽיתִי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מתגרת ידך" - ממורא מכותיך תגרת לשון ויגר מואב (במדבר כ"ב) והתי"ו יסוד נופל בתיבה כמו תנובה תלונה תקומה תחנה כן פירש מנחם ואני אומר שאין תגרת לשון מגור שהיה לו לומר תגורה כאשר יאמר מן וישב תשובה ויקם וירם וילן תקומה תרומה תלונה כן אמר ויגר תגורה או מגורה כמו (ירמיהו כ') מגור מסביב מגורתם אביא להם (ישעיהו ס"ו) הא למדת שאין תגרת אלא כמו למה תתגרה ברעה (דברי הימים ב כ"ה) אל תתגרו בם (דברים ב') שהפועל שלו גרה כמו קוה אוה צוה שפעולתם תקוה תאוה מצוה כן יאמר מן גרה תגרת וכן פירושו ממכת ידך אשר אתה מגרה עלי אני כליתי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הסר", אולם לפ"ז אבקש "שתסיר ממני" המונעים המשביתים אותי מן האושר ותכלית האחרון, והם "הנגעים" המוצאים את הגוף אשר הם ישביתוהו מהשגת השלימות כי כל עוד שהנפש כלואה בחומר תרגיש צערו ומקריו, כי מסבת "תגרת ידך" ומכותך "אני כליתי", שלא לבד שמזיקים את הגוף (שע"ז לא הייתי מצטער), כי הם מכלים את הנפש שהוא עקר האדם, והנה הנגעים הם משני מינים, המין הא' המחוייבים מצד טבע של חומר האדם ומזגו או מצד טבע העולם שהם הנגעים הטבעיים, שעז"א "מתגרת ידך" כי הם מחוייבים ע"י התגר של ידך ופעולתך, ע"י ריב היסודות, וע"י שמורכב מדברים מתנגדים ומזגים מחולפים שעי"ז יתקוממו הרעות הטבעיות,

  • ב) יש רעות השגחיים הבאים עליו מאת ה' כדי להחזירו בתשובה, ועז"א.


ביאור המילות

"מתגרת". כמו ואל תתגר בם מלחמה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הסר" - לזה הסר מעלי הנגעים הבאים ממך על כי כבר כליתי ממלחמת ידך ודי בזה

מצודת ציון

"מתגרת" - מלשון תגר ומלחמה כמו אל תתגרו בם (דברים ב')

"כליתי" - מלשון כליון

<< · מ"ג תהלים · לט · יא · >>