אבן עזרא על תהלים לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · אבן עזרא על תהלים · לט · >>

פסוק א[עריכה]

למנצח לידותון - כבר הזכרתי בראש הספר. ולפי דעתי, שפיוט ידוע היה בדרום וחברו ידותון, או אחר חברו שישבחנו והיה ראש הפיוט לידותון, גם זה המזמור כמו העליון כי על מחלתו ידבר.

וטעם אמרתי – בלבי.

וטעם אשמרה דרכי – תולדתי ומנהגי, כמו וכל דרכי הסכנת והטעם שלא אדבר כמו ידבר החולה מרוב צערו וכאילו בפי מחסום, אשמרנו להיותו בפי ולא אסירנו.


פסוק ב[עריכה]

בעוד רשע לנגדי - שבא לבקר אותי.


פסוק ג[עריכה]

נאלמתי, החשיתי - אפילו שאדבר טוב.


פסוק ד[עריכה]

חם - כל כך חם לבי שבהגיגי תבער אש.

דברתי בלשוני - הטעם כפול, או זה הוא שדברתי.


פסוק ה[עריכה]

הודיעני, מה חדל אני - תואר השם והטעם כמה אעמוד עם יושבי חלד.


פסוק ו[עריכה]

הנה - מעט מזער כדבר שימודד בטפחות.

וחלדי - כמו חדל, ככבש וכשב ושמלה ושלמה.

אך כל הבל - הוא כל אדם, והטעם כמו: הבל הבלים.

וטעם נצב – כן הוא לעולם לא ישתנה שיסור ממעלת ההבל.


פסוק ז[עריכה]

אך - כי ישתנה בצלמו מיום אל יום ומעת אל עת, כדמות הנהר המתהלך וצלמו עומד.

ויש אומרים: כי בצלם – כמו: צלמות. והנכון בעיני: כי האדם דומה לצלם וכאשר ישתנה הצלם כן ישתנה הוא.

וטעם הצלם – מערכות המשרתים וכוכבי עליון שלא יעמדו רגע אחד על מתכונת אחת וחכמי המזלות יודעים זה.

ויהמיון – קבוץ ממון, כמו: ומי אוהב בהמון.

יצבור - מעט מעט.

ולא ידע מי אוספם – כולם רגע אחד במותו.


פסוק ח[עריכה]

ועתה - הנה בא קצי מה תקוה יש לי, רק תוחלתי לך היא והיא.


פסוק ט[עריכה]

מכל - כי בעבור פשעי חליתי.


פסוק י[עריכה]

נאלמתי - בעבור שהזכיר חרפת נבל, אמר הבט כי נאלמתי לענות לו.


פסוק יא[עריכה]

הסר, מתגרת ידך - מפחד ידך שטעמו מכתך, כמו: ויגר מואב ובמשקלו לכל תכלה שהוא מגזרת וכל בשליש כאשר אפרש.


פסוק יב[עריכה]

בתוכחות - על דרך: והוכח במכאוב ידענו כי תיסר אדם בעבור עונו במכאובים.

חמודו - חמדת גופו והנה חמדתו היתה הבל.


פסוק יג[עריכה]

שמעה תפילתי - הנה תפילתו ודמעתו כמשקה הרופאים.

כי גר אנכי עמך - ככתוב בתורה.


פסוק יד[עריכה]

השע - הרף ממני, כמו: שעו מני והשתנתה התנועה בעבור אות הגרון.

ואבליגה - ואתחזק והוא פועל יוצא והנה טעמו ואחזיק עצמי, כמו: מבליגיתי.