אבן עזרא על תהלים מ

<< · אבן עזרא על תהלים · מ · >>

פסוק ב

קוה קויתי - קוה מלת זרה על דרך השלם, כמו: יסור יסרני יה.

ויט אלי - בעבור שהוא שוכני מרום, יושבי בשמים.

פסוק ג

ויעלני - דרך משל, כי הייתי בשפלותי ברעות שסבבוני האויבים.

יש אומרים: שאון – מגזרת שואה. והנכון: שאון מים רבים או טיט וה"א היון ישרת אחרנית, כדרך: את יום השביעי ואין לו חבר רק ביון מצולה מים עכורים וטיט עב.

והזכיר סלע – כנגד בור.

וכונן אשורי - לעלות אל הסלע.

פסוק ד

ויתן - טעם לאלהינו בלשון רבים, בעבור יראו רבים ויראו.

פסוק ה

אשרי - אז יאמרו אל רהבים בעלי הכח לעזרו, כמו: המחצבת רהב.

ושטי - תרגום נוטה.

פסוק ו

רבות - זה הוא השיר החדש ורבות תאר למלת נפלאותיך, על דרך רבים כל רבים עמים.

ומחשבותיך - גזרותיך.

אלינו - בעבורנו, או הוא כמשמעו, ואמר: אלינו, כנגד אלהינו.

אין ערוך - אין יכולת באדם שיערכם אליך והסוף יוכיח. ויש אומרים: שהוא כמו: יערוך לה' ואם היה כן, עצמו מספר ישוב אל נפלאותיך.

פסוק ז

זבח - שלמים.

ומנחה - במרחשת ומחבת. והטעם: כי מחשבותיך להטיב אלינו לא בעבור תשלומים, והנה הזכיר אחר זבח ומנחה העולה והחטאת. אמר ר' משה: כי מלת לא חפצת ישרת בעבור אחר והטעם לא השמעת כזאת באזני בדברך עמי בהר סיני. והנכון בעיני: לא בקשת זבח רק כרית לי אזנים שאשמע בקולך, כמו: הנה שמוע מזבח טוב.

פסוק ח

אז - אמר ר' מרינוס: כי דוד ידבר כנגד כנסת ישראל וזה רמז לדבר אבותינו בסיני: נעשה ונשמע. והנכון בעיני: אומר זה בעד נפשו, כי בעת צרתו נדר נדר צוה לכותבו שישיר שיר חדש, ועתה באתי לשלם הנדר. והנכון שהנדר הוא לעשות וזה כל חפצי.

פסוק ט

ותורתך בתוך מעי - בסתר על דרך: אכול את המגלה הזאת.

פסוק י

בשרתי צדק - ומלת בשרתי לחבר כל בשר, להגיד דבר חדש טוב או רע, כמו: ויען המבשר.

פסוק יא

צדקתך - כנגד בשרתי צדק והנה בגלוי ובסתר.

פסוק יב

אתה, חסדך ואמתך - שספרתי לקהל רב, הם יצרוני מכל צר.

פסוק יג

כי - העונש והרע הבא על האדם יקרא עון, כי הוא היה הסבה לביאת הרעה, כמו: גדול עוני, ויגדל עון בת עמי, אם יקרך עון וככה השיגוני עונותי ולא יכלתי לראות על דרך וכסה את עין הארץ, בעבור שאין לעונותי מספר, או ולא יכולתי לראות מראה הלב, כמו: וירא יעקב.

ולבי עזבני - כאילו נשארתי בלא לב.

פסוק יד

רצה, לעזרתי חושה - להיות עזרתי, או שם התאר, כמו לעזרני.

פסוק טו

יבושו, לספותה - כמו: האף תספה.

פסוק טז

ישומו - ישומו הם בסוף הבושת שיעשו לי. ויש אומרים: כנגד שכר, כמו לעולם עקב, והנה בשתם על שני פירושים דקדוקו אחד.

פסוק יז

ישישו - זה טעם בשרתי צדק.

פסוק יח

אני - אחשב עצמי כי אני עני ואביון ולא אוכל לעמוד לפני אויבי.

יחשב לי - זה והטעם שפלות לבי, או לי במקום בעבורי, כמו: הנלחם לכם.

אל תאחר - פועל עומד, כמו: מדוע אחרו.