קטגוריה:בראשית ד טז
נוסח המקרא
ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן
וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְהוָה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן.
וַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־נ֖וֹד קִדְמַת־עֵֽדֶן׃
וַ/יֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִ/לִּ/פְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַ/יֵּ֥שֶׁב בְּ/אֶֽרֶץ־נ֖וֹד קִדְמַת־עֵֽדֶן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּנְפַק קַיִן מִן קֳדָם יְיָ וִיתֵיב בַּאֲרַע גָּלֵי וּמְטֻלְטַל דַּהֲוָת עֲבִידָא עֲלוֹהִי מִלְּקַדְמִין כְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וּנְפַק קַיִן מִן קֳדָם יְיָ וִיתֵיב בְּאַרְעָא גָּלֵי וּמְטַלְטַל דַּהֲוָת עֲבִידָא עֲלוֹהִי מִלְּקַדְמִין בְּגִנְּתָא דְעֵדֶן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְפַק קַיִן מִן קֳדָם יְיָ וִיתֵיב בְּאַרְעָא טִלְטוֹל גָלוּתֵיהּ דַהֲוַת עֲבִידָא עֲלוֹהִי מִלְקַדְמִין בְּגִינוּנִיתָא דְעֵדֶן: |
| ירושלמי (קטעים): | וּנְפַק קַיִן מִן קֳדָם יְיָ וִיתֵיב בְּאַרְעָא גְלֵי וּמְטַלְטֵל מִן מִדְנַח לְגִינְתָא דְעֵדֶן וַהֲוָה קֳדָם עַד לָא קְטַל קַיִן לְהֶבֶל אָחוֹי הֲוָת אַרְעָא מִרְבַּיָא לֵיהּ פֵּרִין כְּפֵירֵי גִינְתָא דְעֵדֶן מִן דְחָטָא וּקְטַל לְאָחוֹי חָזְרַת לְמַסְקָא כּוּבִין וְדַרְדְרֵין: |
רש"י
"בארץ נוד" - בארץ שכל הגולים נדים שם
"קדמת עדן" - שם גלה אביו כשגורש מגן עדן שנאמר וישכן מקדם לגן עדן לשמור את שמירת דרך מבוא הגן שיש ללמוד שהיה אדם שם ומצינו שרוח מזרחית קולטת בכל מקום את הרוצחים שנאמר (דברים ד) אז יבדיל משה וגו' מזרחה שמש דבר אחר בארץ נוד כל מקום שהולך היתה הארץ מזדעזעת תחתיו והבריות אומרים סורו מעליו זהו שהרג את אחיו
מפרשי רש"י
[יז] רוח מזרחית קולטת בכל מקום כו'. והטעם כי מזרח נקרא 'קדמה' (שמות כ"ז, י"ג) מלשון התחלה, כי הוא התחלת העולם, והרוצח שנגזר עליו שיהיה נע ונד אין דבר קולטתו רק דבר שהוא התחלה, כי התחלה הוא שקולט הכל, ודבר זה ידוע שההתחלה מקבל וקולט הכל, שהכל נבנה על ההתחלה, ולפיכך רוח מזרחית קולטת ומקבל כל הנדים. ודבר זה מבואר]:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בְּאֶרֶץ נוֹד – בָּאָרֶץ שֶׁכָּל הַגּוֹלִים נָדִים שָׁם.
קִדְמַת עֵדֶן – שָׁם גָּלָה אָבִיו כְּשֶׁגּוֹרַשׁ מִגַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל ג,כד): "וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן" אֶת שְׁמִירַת דֶּרֶךְ מְבוֹא הַגָּן, שֶׁיֵּשׁ לִלְמוֹד שֶׁהָיָה אָדָם שָׁם. וּמָצִינוּ רוּחַ מִזְרָחִית קוֹלֶטֶת בְּכָל מָקוֹם אֶת הָרוֹצְחִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד,מא): "אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה... מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ". דָּבָר אַחֵר: "בְּאֶרֶץ נוֹד" – כָּל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ הָיְתָה הָאָרֶץ מִזְדַּעְזְעָה תַּחְתָּיו, וְהַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים: "סוּרוּ מֵעָלָיו, זֶהוּ שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו".
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויצא קין מלפני ה'. מהיכן יצא? הפשיל דברים לאחוריו ויצא, כגונב דעת העליונה. דבר אחר: יצא כמערים וכמרמה בבוראו. דבר אחר: יצא שמח, כמא דאת אמר: "הנה הוא יוצא לקראתך". פגע בו אדם הראשון, אמר לו: מה נעשה בדינך? אמר לו: עשיתי תשובה ופשרתי. התחיל אדם הראשון מטפח על פניו ואמר: כך הוא כח של תשובה, ולא הייתי יודע? מיד עמד אדם הראשון ואמר: "מזמור שיר ליום השבת טוב להודות". וישב בארץ נוד.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד טז.
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד, קִדְמַת עֵדֶן
וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְהוָה
תאור משונה. נראה כאילו שאלוהים נשאר במקום, וקין, ללא בקשת רשות, קד לאלוהים, הלך לאחור ויצא מנוכחותו של אלוהים.
העורך מציג את זה כאילו שאלוהים נמצא רק במקום אחד ואפשר לצאת מלפניו.
סביר שאחרי שאלוהים גמר לדבר, קין חיכה זמן מה ואז חזר לביתו.
ניתן להשוות מקרים דומים:
- "וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ; וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם" (ביאור:בראשית יז כב).
- "וַיֵּלֶךְ יְהוָה, כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם; וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ" (ביאור:בראשית יח לג).
נראה שכל הדמויים האלה הם באותו קו מחשבה מי הוא האלוהים ואיפה הוא נמצא - אלוהים הוא כמו מלך היושב על כסאו או מבקר את אנשיו.
קִדְמַת עֵדֶן
על אדם ואשתו נאמר שהם נשלחו וגורשו מגן עדן (ביאור:בראשית ג כג), ואז אלוהים הציב את הכרובים, מקדם לגן עדן, ממזרחו של גן עדן, לשמור על הדרך לעץ החיים, ככתוב: "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם, וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים" (ביאור:בראשית ג כד).
ניתן להבין שאדם גורש מזרחה מגן עדן, ושם הוא נשאר לעבוד את האדמה, ובינו ובן גן עדן, על הדרך לעץ החיים, אלוהים הציב את הכרובים.
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד, קִדְמַת עֵדֶן
אלוהים אמר לקין "נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ" (ביאור:בראשית ד יב), וקין שב לאזור של אביו, והתישב שם, בארץ נוד, כתושב ולא כגר.
לא מסופר שקין היה נוד, אבל הארץ עצמה נקראת ארץ נוד, אולי בגלל שאנשיה היו נוודים.
קין הבין שהאדמה לא תניב לו יבול, לכן הוא התחיל לבנות עיר, מקום מגורים לאנשים רבים - הוא יעניק להם מחסה מאויבים, חיות רעות, ומזג האוויר, והם יספקו לו אוכל ושכר דירה.
תאורים דומים מוצאים אצל אברם, שהיה רועה צאן, נוד, ועבר מחרן לכנען, לאחר שאלוהים דיבר איתו:
- "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה, מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל, וַיֵּט אָהֳלֹה" (ביאור:בראשית יב ח).
- "וַיֶּאֱהַל אַבְרָם, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא" (ביאור:בראשית יג יח).
ניתן להבין שקין גם הוא שב לביתו מקדם לגן עדן, חזר לאוהלו, ייתכן שאסף את הצאן של הבל שנשאר חסר בעלים (ביאור:בראשית ד ב), ומזה הוא חי. רואים שבהמשך, "יָבָל" שהיה צאצא דור שישי של קין, וצאצאיו היו יושבי "אֹהֶל וּמִקְנֶה" (ביאור:בראשית ד כ), בדומה לתרח אבי אברם שהיה נוד, והיה לו אוהל ומקנה (ביאור:בראשית יא לא).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ד טז"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.