רש"י על בראשית ד טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשיתפרק ד' • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כג • כד • כה • כו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


בראשית ד', ט"ז:

וַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־נ֖וֹד קִדְמַת־עֵֽדֶן׃


"ויצא קין" - יצא בהכנעה כגונב דעת העליונה

"בארץ נוד" - בארץ שכל הגולים נדים שם

"קדמת עדן" - שם גלה אביו כשגורש מגן עדן שנאמר וישכן מקדם לגן עדן לשמור את שמירת דרך מבוא הגן שיש ללמוד שהיה אדם שם ומצינו שרוח מזרחית קולטת בכל מקום את הרוצחים שנאמר (דברים ד) אז יבדיל משה וגו' מזרחה שמש דבר אחר בארץ נוד כל מקום שהולך היתה הארץ מזדעזעת תחתיו והבריות אומרים סורו מעליו זהו שהרג את אחיו