מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | ספר איוב • פרק י"ד • פסוק י"ט>> נוסח המקרא מהדורת הכתיב :
אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת
המהדורה המנוקדת :
אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם תִּשְׁטֹף סְפִיחֶיהָ עֲפַר אָרֶץ וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶאֱבַדְתָּ.
המהדורה המוטעמת :
אֲבָנִ֤ים ׀ שָׁ֥חֲקוּ מַ֗יִם תִּשְׁטֹֽף־סְפִיחֶ֥יהָ עֲפַר־אָ֑רֶץ וְתִקְוַ֖ת אֱנ֣וֹשׁ הֶאֱבַֽדְתָּ׃
המהדורה הדקדוקית :
אֲבָנִ֤ים׀ שָׁ֥חֲקוּ מַ֗יִם תִּשְׁטֹֽף־סְפִיחֶ֥י/הָ עֲפַר־אָ֑רֶץ וְ/תִקְוַ֖ת אֱנ֣וֹשׁ הֶאֱבַֽדְתָּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה . יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר ). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא .
פרשני המקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם תִּשְׁטֹף סְפִיחֶיהָ עֲפַר אָרֶץ וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶאֱבַדְתָּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה ):
אֲבָנִ֤ים ׀ שָׁ֥חֲקוּ מַ֗יִם תִּשְׁטֹֽף־סְפִיחֶ֥יהָ עֲפַר־אָ֑רֶץ וְתִקְוַ֖ת אֱנ֣וֹשׁ הֶאֱבַֽדְתָּ׃
רש"י • לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אבנים אשר שחקו מים " - בעברם עליהם תמיד
"תשטף " - השטיפו ספיחיה של אבן ליהפך לעפ' ולצמוח בו דב' כאשר יצמח ספיח הקציר שעבר כן יתהפך עפר זה ספיחיה לאבן
"
ותקות אנוש " - אינה כן אשר משימות אבדה סלה
מצודות • לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד "אבנים " - וכמו אבנים אשר המים שוחקים מה מהם כאשר יעברו עליהם בתמידות הנה המעט הנשחק לא תשוב למקומו
"תשטוף ספיחיה " - וכמו הספיחים של עפר הארץ אשר המה ממעל הנה בבוא שטף מים הלא בקל תשטוף אותם ולא יוחזרו למקומם
"ותקות אנוש " - ודומה להם האבדת תקות האדם כי לא יקוה לשוב לקדמותו אחר המיתה
מצודת ציון "שחקו " - טחנו כמו ושחקת ממנה הדק (שמות ל )
"
ספיחים " - הם הגדילים מהגרעינין הנופלים מאליהם בעת הקציר כמו ספיח קצירך (
ויקרא כה )
מלבי"ם • לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אבנים ", וגם "
אבנים " (אשר) "
שחקו מים ", שהמים שחקו אותם לאבק ונשתנה צורתם, גם הם לא נאבד ענינים, כי "
תשטף ספיחיה עפר ארץ ", כי האבנים הם ספיחים של הארץ, שחלקי חומר של הארץ ורגביה יתדבקו ונתקשו וממנו גדלו האבנים, וא"כ במה ששבו האבנים לעפר ארץ, שבו אל ענינם הקודם, שהיו תחלה עפר של הארץ, והם ספיח וגידול של הארץ, ולכן תשטף עפר ארץ ע"י המים את הספיחים שלה ושבו אל "
הארץ " כמו שהיה תחלה ואין כאן אבדה מן המציאות, אבל "
תקות האנוש האבדת ", שהאיש המת בטל מציאותו לגמרי ואין לו תקוה:
ראו גם ויקי על הפסוק
ביאור ויקי
הבהרה:
דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית .
ראו פסוק ט
ויקי על הפרק
באתרים אחרים:
אתנ"כתא
•
סנונית
•
הכתר
•
על התורה
•
Sefaria
•
שיתופתא
דפים בקטגוריה "איוב יד יט"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.
