אסתר רבה ו
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה ו
[עריכה]אסתר רבה פרשה ו פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד
א. [ עריכה ]
(תהלים קו, ג): "אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְּכָל עֵת" נמנו בעליית רבי טרפון ואמרו איזה הוא שעושה צדקה בכל עת אם תאמר אלו סופרים ומשנים אינן לא אוכלים ולא שותין ולא ישנים אלא אלו כותבי תפילין ומזוזות אינן לא אוכלים ולא שותין ולא ישנים אלא איזהו "עֹשֵׂה צְדָקָה בְּכָל עֵת" הוי אומר זה המגדל יתום בתוך ביתו תימר שאין מתגלגל ערום בלילה אמרו עדיין צריכין אנו למודעי בא ר' אלעזר המודעי ולמד לא דברה תורה אלא מתוך פרוסה שאוכלה בתוך ביתו
ד"א "אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט" זה מרדכי "עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת" שגדל יתומה בתוך ביתו אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע "זָכְרֵנִי ה' בִּרְצוֹן עַמֶּךָ" בשעה שתעשה תשועה לישראל על ידי מרדכי ואסתר בשעה שבקש המן להשמיד את ישראל ושקל עשרת אלפים ככר כסף ע"י עושה מלאכת אחשורוש דכתיב "ועשרת אלפים ככר כסף וגו'" מה כתיב שם "אִישׁ יְהוּדִי וְגוֹ'":
ב. [ עריכה ]
"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה"
- "איש" מלמד שהיה מרדכי שקול בדורו כמשה בדורו דכתיב ביה (במדבר יב, ג): "והאיש משה ענו מאד" מה משה עמד בפרץ דכתיב (תהלים קו, כג): "ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ וגו'" אף מרדכי כן דכתיב (אסתר י, ג): "דֹּרֵשׁ טוב לעמו וְדֹבֵר שלום לכל זרעו" מה משה לימד תורה לישראל דכתיב (דברים ד, ה): "ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים" אף מרדכי כן דכתיב (אסתר ט, ל): "דברי שלום ואמת" וכתיב (משלי כג, כג): "אמת קנה ואל תמכור".
- "וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי" הרשעים קודמין לשמן (ש"א כה, כה): "נבל שמו" (ש"ב כ, כא): "שבע בן בכרי שמו" אבל הצדיקים שמן קודם להם (שופטים יג, ב): "ושמו מנוח" (ש"א ט, א): "ושמו קיש" (שם, ב) "ושמו שאול" (שם א, א) "ושמו אלקנה" (רות ב, א): "ושמו בֹּעַז" "וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי" לפי שדומין לבוראן דכתיב (שמות ו, ג): "ושמי ה' לא נודעתי להם".
- "יְהוּדִי" למה נקרא שמו יהודי והלא ימיני הוא לפי שייחד שמו של הקדוש ברוך הוא כנגד כל באי עולם הה"ד (אסתר ג, ב): "לא יכרע ולא ישתחוה" וכי קנתרן היה ועובר על גזירת המלך אלא כשצוה אחשורוש להשתחוות להמן חקק עבודת כוכבים על לבו ונתכוון כדי שישתחוו לעבודת כוכבים וכשהיה רואה המן שאין מרדכי משתחוה לו נתמלא חימה ומרדכי אומר לו יש אדון המתגאה על כל גאים היאך אני מניחו ואשתחוה לעבודת כוכבים ולפי שייחד שמו של הקב"ה נקרא יהודי לומר יהודי יחידי.
- וי"א שהיה שקול כאברהם בדורו מה אברהם אבינו מסר את עצמו לתוך כבשן האש והחזיר והכיר לבריות גדולתו של הקדוש ברוך הוא הה"ד (בראשית יב, ה): "ואת הנפש אשר עשו בחרן" אף מרדכי בימיו הכירו הבריות גדולתו של הקב"ה הה"ד (אסתר ח, יז): "ורבים מעמי הארץ מתיהדים" וייחד שמו של הקדוש ברוך הוא וקדשו ולפיכך נקרא יהודי דכתיב "אִישׁ יְהוּדִי" אל תקרי יהודי אלא יחידי:
א"ר יוחנן: כל מי שנאמר בו היה, הוא תחלתו והוא סופו.
- איתיבון ליה: והכתיב (יחזקאל לג, כד): "אחד היה אברהם" מעתה הוא תחלתו והוא סופו?!
- אמר לון: אף היא לא תברה, דא"ר חנינא ור' יוחנן תרוויהון "בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו", הה"ד (בראשית כו, ה): "עקב אשר שמע אברהם בקולי", מנין עקב 172 שמע אברהם בקול בוראו, והוו שנותיו קע"ה, מה מקיים בו "היה"? שהיה מתוקן להדריך כל העולם כולו בתשובה.
- (שם ג, כב) "הן האדם היה" - שהיה מתוקן למיתה.
- (שם, א) "והנחש היה ערום" - מתוקן לפורענות.
- (שם ד, ב) "וקין היה עובד אדמה" - מתוקן לגלות, כד"א (שם, טז) "ויצא קין מלפני ה' וגו'", לומר נע ונד.
- (איוב א, א): "איש היה בארץ עוץ" - מתוקן ליסורין.
- (בראשית ו, ט): "נח איש צדיק תמים היה" - היה מתוקן להכיר בוראו.
- (שמות ג, א): "ומשה היה רֹעֶה" - היה מתוקן לגאולה.
- מרדכי -היה מתוקן לגאולה.
ר' לוי ורבנן:
ר' לוי אמר: כל מי שנאמר בו היה, ראה עולם חדש. א"ר שמואל בר נחמן: וחמשה הן:
- נח - אתמול (איוב יד, יט): "אבנים שחקו מים", דא"ר לוי בשם ר' יוחנן אפילו אצטרובולין של רחים נימוחו בימי המבול; והכא אמר (בראשית ט, יח): "ויהיו בני נח היוצאין מן התיבה", לומר ראה עולם חדש.
- יוסף - אתמול (תהלים קה, יח): "ענו בבבל" ועכשיו (בראשית מב, ו): "ויוסף הוא השליט על הארץ", אלא ראה עולם חדש.
- משה - אתמול בורח מפני פרעה ועכשיו משקעו בים, אלא שראה עולם חדש.
- איוב - אתמול (איוב טז, יג): "יִשְׁפֹּךְ לארץ מְרֵרָתִי" ועכשו (שם מב, י) "ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה", אלא ראה עולם חדש.
- מרדכי - אתמול (אסתר ד, א): "וילבש שק ואפר", ועכשיו (שם ח, טו) "יצא מלפני המלך בלבוש מלכות".
"וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי" - מה מר ראש לכל הבשמים, אף מרדכי ראש לצדיקים בדורו:
ד. [ עריכה ]
"אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלִַם" ר' ברכיה ור' ירמיה ור' חייא בשם ר' יוסי כד הוו מטו רבי יונתן ורבנן להאי פסוקא: "אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר" הוו אמרין נבוכדנצר שחיק עצמות ולמה לא הוה אמרין כן בירמיה אלא שכל נבוכדנצר שבירמיה חי הוה ברם הכא מת הוה:
ה. [ עריכה ]
"וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה" מה הדסה ריחה מתוק וטעמה מר כך היתה אסתר מתוקה למרדכי ומרה להמן.
"כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם" ר' פנחס ור' חמא בר גוריון בשם רבי וכי שתוקית היתה דאת אמר כי אין לה אב ואם אלא עיברתה אמה מת אביה וכיון שנולדה מתה אמה:
ו. [ עריכה ]
כתיב (שמות יז, יד): "ושים באזני יהושע", זה אחד מארבעה צדיקים שנתן להם רמז, שנים חשו ושנים לא חשו, משה נתן לו רמז ולא חש, יעקב נתן לו רמז ולא חש, דוד ומרדכי נתן להם רמז וחשו. יעקב אמר לו הקדוש ברוך הוא (בראשית כח, טו): "ושמרתיך בכל אשר תלך", ויירא, אדם שהבטיחו הקדוש ברוך הוא היה מתפחד, דכתיב (שם לב, ח) "ויירא יעקב וגו'", אלא אמר שמא כשהייתי בבית לבן הטמא נתלכלכתי בטמאה. משה, "ושים באזני יהושע", לומר שאתה מת ויהושע מכניס ישראל לארץ, וכתיב (דברים ג, כג): "ואתחנן אל ה'", אבל דוד ומרדכי נתן להם רמז וחשו, דוד אמר (ש"א יז, לו): "גם את הארי גם הדב הכה עבדך", אמר דוד וכי מה אני ספון שהכיתי חיות רעות אלו, אלא אמר שמא דבר עתיד ליארע את ישראל והן עתידין לנצל על ידי. מרדכי, "ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים", אמר אפשר לצדקת זאת שתנשא לערל, אלא שעתיד דבר גדול שיארע על ישראל ועתידים להנצל על ידיה.אסתר רבה ו זאסתר רבה ו חאסתר רבה ו טאסתר רבה ו יאסתר רבה ו יאאסתר רבה ו יבאסתר רבה ו יג אסתר רבה ו יד
קישורים חיצוניים
מדרש מעוצב, באתר דעת.