קטגוריה:יונה ג י

◥

►

◄

וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

וַיַּ֤רְא הָֽאֱלֹהִים֙ אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם כִּי־שָׁ֖בוּ מִדַּרְכָּ֣ם הָרָעָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם הָאֱלֹהִ֗ים עַל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר לַעֲשׂוֹת־לָהֶ֖ם וְלֹ֥א עָשָֽׂה׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

וַ/יַּ֤רְא הָֽ/אֱלֹהִים֙ אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂי/הֶ֔ם כִּי־שָׁ֖בוּ מִ/דַּרְכָּ֣/ם הָ/רָעָ֑ה וַ/יִּנָּ֣חֶם הָ/אֱלֹהִ֗ים עַל־הָ/רָעָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר לַ/עֲשׂוֹת־לָ/הֶ֖ם וְ/לֹ֥א עָשָֽׂה׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים:

• ביאור קצר על כל הפרק •

מקראות גדולות

עריכה

תרגום יונתן (כל הפרק)

וּגְלַן קֳדָם יְיָ עוֹבָדֵיהוֹן, אֲרֵי תָבוּ מֵאוֹרְחַתְהוֹן בִּישְׁתָא, וְתָב יְיָ מִן בִּישְׁתָא דִי מַלֵיל לְמֶעְבַּד לְהוֹן וְלָא עֲבָד:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

וינחם האלהים – נתעשת על הרעה לשוב ממנה:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

וירא האלהים – שיאמינו בו. וככה ביתרו, "לפני האלהים" (שמות יח, יב):

(נראה לעניות דעתי שמפרש ה"א הידיעה של "האלהים", וראה אבן עזרא שם ד"ה "וטעם לאלהים").

וינחם – דיברה תורה כלשון בני אדם:

רד"ק (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

וירא. מדרכם הרעה – כלל כל הרעות. ומן החמס שבו בתשובה שלמה, כמו שאמרו רז"ל (תענית טז א): מי שגזל מריש ובנאו בבירה גדולה, מקעקע כל הבירה כולה, ומחזיר מריש לבעליו:

וינחם האלהים – כי כל דבריו שאמר להרע לבני האדם, בתנאי אם לא ישובו; אבל אם ישובו, יסלח. וזו המידה היא ממידותיו יתברך, כמו שאמר בתורה. וכן אמר ירמיהו: "רגע אדבר" וגו' (ירמיה יח, ז); וכן אמר יחזקאל: "ובשוב רשע מרשעתו" וגומר (יחזקאל יח):

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

מצודת דוד

כי שבו – כי כן עשו כדבר המלך, ועם כי לא נזכר:

וינחם – נתחרט על הגזרה:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"וירא האלהים את מעשיהם", ר"ל שתחלה ששבו אנשי נינוה היה רק חרטה אבל לא שבו במעשה שיתקנו החטא העבר ע"י מעשה, אבל אחר פקודת המלך ראה אלהים את כל מעשיהם כי שבו, ששבו במעשה שהשיבו את הגזל ואת העשק בפועל, לכן "וינחם האלהים על הרעה", והגם שלא שבו רק על חטא הגזל לא על ע"ז, בכ"ז אחר שגז"ד נחתם על הגזל וזה תקנו, "לא עשה את הרעה", ר"ל שאם היתה הרעה מוכנת לבא עליהם בטבע עפ"י המערכה היתה באה עליהם גם אז, אחר שעדן עבדו ע"ז והיו תחת המערכה לא ישדד ה' הטבע לעובדי ע"ז, אבל אחר שמצד הטבע לא היתה הרעה עתידה לבא עליהם רק ה' יעד לעשות הרע ע"י עונש השגחיי, וכששבו על חטא גזל לא עשה, והניחם להתנהג על פי הטבע והמערכה: