מ"ג יונה ג ט
לא בדוק
כתיב:
מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד.
מנוקד:
מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים וְשָׁב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְלֹא נֹאבֵד.
עם טעמים:
מִֽי־יוֹדֵ֣עַ יָשׁ֔וּב וְנִחַ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְשָׁ֛ב מֵחֲר֥וֹן אַפּ֖וֹ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
מַן יְדַע דְאִית בִּידֵיהּ חוֹבִין יְתוּב מִנְהוֹן, וְיִתְרַחֵים עֲלוֹהִי מִן קֳדָם יְיָ, וִיתוּב מִתְּקוֹף רוּגְזֵיהּ וְלָא נוֹבֵד:
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
ותרגם יונתן, "מאן ידע דאית ביה חובין יתוב מנהון ויתרחם עלנא מן קדם ה'":
ונחם – פתח, כי הוא פועל עבר, מוסב לעתיד מפני הוי"ו. והוא מבנין נפעל:מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
ונחם – עניין הפוך מחשבה וחרטה:
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •