אבן עזרא על יונה ג
<< · אבן עזרא על יונה · ג · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
ויקם – אמר רבי ישועה, כי הלכו אנשי הספינה אל נינוה והגידו דבר יונה, על כן האמינו. ומילת לאלהים, פירשתיה:
מהלך שלשה ימים – וסביב המדינה, והוא מהלך יום אחד מן הקצה אל הקצה. או לא הלך לקרוא רק מהלך יום אחד, על כן: (ד) ויחל.פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
ויאמינו – כמו "ויאמן העם" (שמות ד, לא).
והטעם באלהים, בדבר אלהים:פסוק ו (כל הפסוק)
ויגע – זה לפני לבוֹש השקים:
ויעבר – הסיר:
ויכס – בשרו שק, כי הוא פועל יוצא:פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
ויתכסו. ויקראו – האדם, מי שהוא בן דעת. או מי שהוא שידע שעשה רע, או כמו אולי:
(נראה דמ"האדם" עד "בן דעת" הוא פירוש "ויקראו", וראה בהערה על רש"י כאן. ומ"או מי שהוא שידע" והלאה נראה שמפרש את המשך הפסוק, "וישובו... בכפיהם", שבפירוש ראשון פירש שלא שבו אלא היודעים שחטאו, ובפירוש שני מפרש שהוא כמו איוב שהיה מקריב קרבנות אולי חטאו בניו).פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
וירא האלהים – שיאמינו בו. וככה ביתרו, "לפני האלהים" (שמות יח, יב):
(נראה לעניות דעתי שמפרש ה"א הידיעה של "האלהים", וראה אבן עזרא שם ד"ה "וטעם לאלהים").
וינחם – דיברה תורה כלשון בני אדם:
<< · אבן עזרא על יונה · ג · >>
