אבן עזרא על יונה ד

<< · אבן עזרא על יונה · ד

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

וירע – שניחם השם:

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ויתפלל – פירשתיו:

ונחם – תואר, כי על כן הוא קמ"ץ, כמשפט כל בניין נפעל:

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ועתה – בעבור ראותו כי ישראל לא עשו תשובה, יפחד שתבוא הרעה עליהם, על כן יתפלל: קח נא את נפשי, כדרך "מחני נא" (שמות לב, לב), וכאשר עשה אלישע במושחו חזאל:

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ויאמר. ההיטב – כמו "ואכות אותו טחון היטב" (דברים ט, כא), ואטחון טחינה שלימה גמורה.

והטעם, למה חרה לך על ככה?

ויפת אמר: היחר לך שאיטיב אני למי שארצה? וזה הבל הוא:

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ויצא – שב להזכיר דברי יונה ואשר קרהו לפני מלאת ארבעים יום, כדרך "ויפגע במקום" (בראשית כח, יא), גם "ויקח יוסף את שניהם" (בראשית מח, יג):

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

וימן. קיקיון – חכמי ספרד אומרים, דלעת או קרה. ואין צורך לדעת מהו:

להציל לו מרעתו – מרוב חום השמש. ויש אומרים, כי בעבור שעמד במעי הדג זמן ארוך, עור בשרו רך ולא יוכל לסבול החום:

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

וימן. למחרת – יום שמחתו בקיקיון:

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ויהי. רוח קדים – ממזרח:

חרישית – אמר רבי מרינוס, שהיתה חזקה ומשמעת שאון, עד שתחרשנה האוזניים:

ויתעלף – כמו "תתעלפנה" (עמוס ח, יג); "ותכס בצעיף ותתעלף" (בראשית לח, יד), שהתעלף בבגדיו:

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ויאמר – השם שם משל לנביאו, בעבור שחרה לו כי ניחם השם.

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ויאמר – הכתוב דיבר דרך שיבינו השומעים, כי השם לא יעמול בכל הבריאות.

והנה הטעם, אתה חסתה על דבר לא עשית, ואיך לא אחוס אני על מעשיי?

ומלת בִן בחירק, כמו "בן נון" (שמות לג, יא ועוד); "והיה אם בן הכות הרשע" (דברים כה, ב).

והנה לא שמח בקיקיון רק יום אחד, מהבוקר עד הערב. והנה היה, מתחילת הלילה – הֵחֵל שיגדל עד הבוקר, ולערב הֵחֵל ליבש, וכעלות השחר כולו יבש. על כן אמר, שבן לילה היה ובן לילה אבד:

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ואני. שתים עשרה רבוא – שלא חטאו, גם בהמות. והנה דרך סברא, כי "נהפכת" (יונה ג, ד) – כמהפכת סדום, כי הדבר הזה ידוע בכל העולם.

<< · אבן עזרא על יונה · ד