לדלג לתוכן

אבן עזרא על יונה ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויהי – פעם שנית:

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קום – הוא יורה כי לא הלך דרך שתרחק נינוה, אם ישלחהו שנית ילך:

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויקם – אמר ר' ישועה, כי הלכו אנשי הספינה אל נינוה והגידו דבר יונה, על כן האמינו. ומילת לאלהים, פירשתיה: מהלך שלשה ימים – וסביב המדינה, והוא מהלך יום אחד מן הקצה אל הקצה. או לא הלך לקרוא רק מהלך יום אחד, על כן: (ד) ויחל.

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויחל – יש אומרים כי נהפכת, שנהפכה ממעשיה הרעים. וזה דרש, איננו נכון. רק הדבר כמו "רגע אדבר" (ירמיה יח, ז):

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויאמינו – כמו "ויאמן העם" (שמות ד, לא). והטעם באלהים, בדבר אלהים:

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויגע – זה לפני לבוֹש השקים:

ויעבר – הסיר:

ויכס – בשרו שק, כי הוא פועל יוצא:

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויזעק. מטעם – מעצתו ודעתו ושכלו, כמו "בשנותו את טעמו" (תהילים לד, א):

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויתכסו. ויקראו – האדם, מי שהוא בן דעת. או מי שהוא שידע שעשה רע, או כמו אולי: (נראה דמ"האדם" עד "בן דעת" הוא פירוש "ויקראו", וראה בהערה על רש"י כאן. ומ"או מי שהוא שידע" והלאה נראה שמפרש את המשך הפסוק, "וישובו... בכפיהם", שבפירוש ראשון פירש שלא שבו אלא היודעים שחטאו, ובפירוש שני מפרש שהוא כמו איוב שהיה מקריב קרבנות אולי חטאו בניו).

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ומילת ושב – על השם הנכבד:

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וירא האלהים – שיאמינו בו. וככה ביתרו, "לפני האלהים" (שמות יח, יב):

(נראה לעניות דעתי שמפרש ה"א הידיעה של "האלהים", וראה אבן עזרא שם ד"ה "וטעם לאלהים").

וינחם – דיברה תורה כלשון בני אדם: