בראשית רבה לט יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


יא.    [ עריכה ]
"ואעשך לגוי גדול" אמר לו ומנֹח לא העמדת שבעים אומות אמר לו אותה אומה שכתוב בה (דברים ד, ז): "כי מי גוי גדול".

אני מעמיד ממך אמר רבי ברכיה אתנך ואשימך אין כתיב כאן אלא "ואעשך" משאני עושה אותך בריה חדשה את פרה ורבה.
רבי לוי בר חויית ורבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא אמרו שלשה גדולות וארבע ברכות כתיב כאן בישרו שהן שלש אבות וארבע אמהות אמר רבי חייא לפי שהדרך מגרמת לשלשה דברים:

  • ממעטת פריה ורביה
  • וממעטת את היציאה
  • וממעטת את השם
ממעטת פריה ורביה - "ואעשך לגוי גדול"
ממעטת את היציאה - "ואברכך"
ממעטת את השם - "ואגדלה שמך"

ולפום דאמרין אינשי מבית לבית חלוק מאתר לאתר נפש ברם את לא נפש את חסר ולא ממון.

רבי ברכיה בשם ר' חלבו אמר שיצא מוניטין שלו בעולם.
ארבעה הם שיצא להם מוניטין בעולם:

  • אברהם - "ואעשך לגוי גדול" יצא לו מוניטין ומהו מוניטין שלו זקן וזקנה מיכן בחור ובתולה מיכן.
  • יהושע - (יהושע ו, כז): "וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ" יצא לו מוניטין בעולם מהו שור מיכן וראם מיכן ע"ש (דברים לג, יז): "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו".
  • דוד - (דה"א כה, יז): "ויצא שם דוד בכל הארצות" יצא לו מוניטין בעולם ומה היה מוניטין שלו מקל ותרמיל מיכן ומגדל מיכן ע"ש (שיר ד, ד): "כמגדל דויד צוארך"
  • מרדכי - (אסתר ט, ד): "כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות" יצא לו מוניטין ומה מוניטין שלו שק ואפר מיכן ועטרת זהב מיכן.

א"ר יודן קובע אני לך ברכה בשמונה עשרה אבל אין את יודע אם שלי קודמת אם שלך קודמת א"ר אחויה בשם רבי זעירא שלך קודמת לשלי בשעה שהוא אומר מגן אברהם אח"כ מחיה המתים.
רבי אבהו אמר הבט נא שמים אין כתיב כאן אלא השמימה אמר הקב"ה בה"א בראתי את העולם הריני מוסיף ה"א על שמך ואת פרה ורבה.
ואמר רבי יודן והיו אותותיך מנין "אברככה" מאתים וארבעים ושמונה.

אמר ר' לוי לא שם אדם פרה מאברהם עד שנתברך ולא שמה לו עד שנתברך מאברהם כיצד אברהם היה מתפלל על עקרות והם נפקדות ועל החולים והם מרויחים.
רב הונא אמר לא סוף דבר אברהם הולך אצל החולה אלא החולה רואה אותו ומרויח.
א"ר חנינא אפילו ספינות שהיו מפרשות בים הגדול היו ניצולות בזכותו של אברהם ולא של יין נסך היו אתמהא אלא חלא מזיל חמרא בכ"מ שיין עובדי כוכבים מצוי יין של ישראל נמכר בזול.
א"ר יצחק אף לאיוב עשה כן שנאמר (איוב א, י): "מעשה ידיו ברכת" לא נטל אדם פרוטה מאיוב ונצטרך ליטול ממנו פעם שנייה.

"וֶהְיֵה בְּרָכָה" קרי ביה בְּרֵכָה מה בריכה זו מטהרת את הטמאים אף את מקרב רחוקים ומטהרם לאביהם שבשמים.

א"ר ברכיה כבר כתוב "ואברככה" מה תלמוד לומר "והיה ברכה" אלא א"ל עד כאן הייתי זקוק לברך את עולמי מיכן ואילך הרי הברכות מסורות לך למאן דחזי לך למברכא בריך: