קטגוריה:בראשית יב כ

<< | ספר בראשית • פרק י"ב • פסוק כ' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו

המהדורה המנוקדת: וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ.

וַיְצַ֥ו עָלָ֛יו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽיְשַׁלְּח֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־אִשְׁתּ֖וֹ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃

וַ/יְצַ֥ו עָלָ֛י/ו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽ/יְשַׁלְּח֥וּ אֹת֛/וֹ וְ/אֶת־אִשְׁתּ֖/וֹ וְ/אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֽ/וֹ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּפַקֵּיד עֲלוֹהִי פַּרְעֹה גּוּבְרִין וְאַלְוִיאוּ יָתֵיהּ וְיָת אִתְּתֵיהּ וְיָת כָּל דְּלֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):	וּפַקֵיד עִילוֹי פַרְעה גוּבְרִין וְאַלְוִיאוּ יָתֵיהּ וְיַת אִנְתְּתֵיהּ וְיַת כָּל דִילֵיהּ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ויצו עליו" - על אודותיו לשלחו ולשמרו

"וישלחו" - כתרגומו ואלויאו

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[לד] על אודותיו. דאם לא כן "עליו" למה לי, אלא 'על אודותיו': [לה] לשלחו לשמרו. פירוש ומהו הם 'אודותיו', היינו 'לשלחו ולשמרו'. ולא סגי בחדא מינייהו, ד'אודותיו' יותר מאחד משמע, ולפיכך צריך לומר לשמרו גם כן. ומפני שהוקשה לו והלא לשלחו מן העיר אין זה 'אודותיו' שהוא צריך לו, דלא מקרי 'אודותיו' אלא כשהוא לטובתו, והביא ראיה מן התרגום, שהרי תרגום (לשלחו) ["וישלחו"] 'ואלויאו', שהוא לצרכו. ומפני שהוקשה לו מנא ליה לתרגום להוציא לשון של "וישלחו" מפשוטו, שהוא לשון גירושין, הביא ראיה מלשון הכתוב (להלן יג, ב) "כבד מאד" - טעון משאות, וכיון שהטעינו אותו בכסף וזהב פרעה ועבדיו - לא יתכן לומר שגרשו אותו, שכל כך היו מכבדין אותו לטעון אותו בכסף וזהב. אבל מפשוטו של מקרא דכתיב "ואברהם כבד מאד" אין להביא ראיה, שמא היה זה העושר של אברהם קודם שבאו המכות על פרעה (פסוק טז), ואחר כך גרשו אותו, אבל כיון שפירש "כבד - טעון", יש להביא ראיה, דאין לומר טעון אלא בשעת הילוך, שאחרים טוענין אותו ללכת, כמו שטוענין על העגלה - שאחרים טוענין אותה:

יריעות שלמה (מהרש"ל)

עריכה

• לפירוש "יריעות שלמה (מהרש"ל)" על כל הפרק •

בד"ה לשלחו ולשמרו נ"ב ונ"ל דאי לשלחו לבד א"כ היה לו לכתוב ויצו לשלחו ולא עליו כמו שכתוב אחריו וישלחו אלא ע"כ הוא ציווי זריזות מבחוץ שאינו נופל עליו עשייה כלל אלא רוב הזריזות כלומר באותו השילוח תשמריהו העיב בכל תכלית השמירה ורוב הזריזות וזה עליו על אודותיו דהיינו השלוח ודוק מהרש"ל:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וַיְצַו עָלָיו – עַל אוֹדוֹתָיו, לְשַׁלְּחוֹ וּלְשָׁמְרוֹ.
וַיְשַׁלְּחוּ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְאַלְוִיאוּ".

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

וישלחו אותו — דרך ליווי בכבוד, וכן: "ואברהם הולך עמם לשלחם" (בראשית יח טז): והנכון בעיני להיות פירוש ויצו עליו — בעבור היות על אחרים המצוה שהזהיר, וציווה להכריז שלא יגע איש בו ובאשתו:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(כ) "ויצו", והיה מהשגחת ה' שלא הענישו בעבור זה, ואף לא לקח ממנו המתנות שנתן לו, כי ירא מעונשי ה', ובהפך שלח עמו אנשים לשלחו בל יגע בו איש:

אלשיך

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק •

עתה שנתפרסם היות הוא בעלה, היה אברהם בסכנה שפחד בראשונה פן יהרגוהו על דבר אשתו, על כן צוה עליו אנשים ללותו, שאומרו "וישלחו" הוא לויה כמאמר המתרגם:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

ויצו עליו פרעה אנשים. אמר רבי יהושע בן לוי: בשביל ד' אמות שליווהו פרעה לאברהם, שנאמר: ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו וגו', נשתעבדו בניו ת' שנה, שנאמר: "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה":

אמר ליה הקב"ה לאברהם: צא וכבוש הדרך לפני בניך. אתה מוצא כל מה שכתוב באברהם כתיב בבניו. באברהם כתיב: "ויהי רעב בארץ", ובישראל כתיב: "כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ". באברהם כתיב: "וירד אברם מצרימה", ובישראל כתיב: "וירדו אבותינו מצרימה". באברהם כתיב: "לגור שם", ובישראל כתיב: "לגור בארץ באנו". באברהם כתיב: "ויהי כאשר הקריב", ובישראל כתיב: "ופרעה הקריב". באברהם כתיב: "והרגו אותי ואותך יחיו", ובישראל כתיב: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון". באברהם כתיב: "למען ייטב לי בעבורך", ובישראל כתיב: "וייטב אלהים למילדות". באברהם כתיב: "ויהי כבוא אברם מצרימה", ובישראל כתיב: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה". באברהם כתיב: "ואברם כבד מאד במקנה" וגו', ובישראל כתיב: "ויוציאם בכסף וזהב". באברהם כתיב: וישלחו אותו, ובישראל כתיב: "ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ". באברהם כתיב: "וילך למסעיו", ובישראל כתיב: "אלה מסעי בני ישראל".

ראו גם

ויקי על הפסוק

ביאור ויקי

עריכה

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב כ.

וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ

וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ

פרעה מינה חיילים וציווה עליהם ללוות את אברם ואשתו. תפקידם היה להוציא את אברם ממצרים, לשלוח אותו לארצו ולשמור שהוא לא יתמהמה במצרים או יחזור. פרעה רצה אותם מחוץ לארצו. הוא לא היה מעוניין שיוותר אחריהם דבר אשר בו הם נגעו. זה לא היה מפתיע אם פרעה שרף את כל מה שהם השאירו אחריהם, חיטא וצבע את הבתים שהם גרו בהם, ושטף ורחץ כל מה שהם נגעו. חיטוי וטיהור מושלם, כפי שמשה מתאר בספר ויקרא בנושא המצורעים.

"וַיְשַׁלְּחוּ", בשימוש כמו: "וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ" (בראשית ח ח). המילה מראה שהם שמרו מרחק בינם לבין מחנה אברם. אפשרי שפרעה חשש שהחיילים יידבקו במחלה, אם הם יבואו במגע קרוב עם אברם. פרעה חשש שמישהו מבני מצרים יהרוג את אברם והמגע עם דמו של אברם יעביר לו מחלה, או שאדם ינסה לגנוב בשנית את שרי היפה, ולכן הציב חיילים באזור ללוותם ולשמרם עד יציאתם ממצרים.

וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ

"כָּל" - מעיד על הכל! : כל מה שהיה לאברם בבואו, וכל מה שהוא קיבל מפרעה ורכש במצרים. פרעה לא עשה חיפוש, ולא דרש סיכום. בעלי חוב אף לא הורשו לרדוף אחרי אברם.

אברם היה חייב לקחת אפילו דברים שהוא לא היה צריך יותר. פרעה רצה את ארצו נקייה מאברם.