מ"ג בראשית יב כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג בראשית · יב · כ

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְצַ֥ו עָלָ֛יו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽיְשַׁלְּח֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־אִשְׁתּ֖וֹ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּפַקֵּיד עֲלוֹהִי פַּרְעֹה גּוּבְרִין וְאַלְוִיאוּ יָתֵיהּ וְיָת אִתְּתֵיהּ וְיָת כָּל דְּלֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וּפַקֵיד עִילוֹי פַרְעה גוּבְרִין וְאַלְוִיאוּ יָתֵיהּ וְיַת אִנְתְּתֵיהּ וְיַת כָּל דִילֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויצו עליו" - על אודותיו לשלחו ולשמרו

"וישלחו" - כתרגומו ואלויאו 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיְצַו עָלָיו – עַל אוֹדוֹתָיו, לְשַׁלְּחוֹ וּלְשָׁמְרוֹ.
וַיְשַׁלְּחוּ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְאַלְוִיאוּ".

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וישלחו אותו — דרך ליווי בכבוד, וכן: "ואברהם הולך עמם לשלחם" (בראשית יח טז): והנכון בעיני להיות פירוש ויצו עליו — בעבור היות על אחרים המצוה שהזהיר, וציווה להכריז שלא יגע איש בו ובאשתו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כ) "ויצו", והיה מהשגחת ה' שלא הענישו בעבור זה, ואף לא לקח ממנו המתנות שנתן לו, כי ירא מעונשי ה', ובהפך שלח עמו אנשים לשלחו בל יגע בו איש:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

עתה שנתפרסם היות הוא בעלה, היה אברהם בסכנה שפחד בראשונה פן יהרגוהו על דבר אשתו, על כן צוה עליו אנשים ללותו, שאומרו "וישלחו" הוא לויה כמאמר המתרגם:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויצו עליו פרעה אנשים. אמר רבי יהושע בן לוי: בשביל ד' אמות שליווהו פרעה לאברהם, שנאמר: ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו וגו', נשתעבדו בניו ת' שנה, שנאמר: "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה":

אמר ליה הקב"ה לאברהם: צא וכבוש הדרך לפני בניך. אתה מוצא כל מה שכתוב באברהם כתיב בבניו. באברהם כתיב: "ויהי רעב בארץ", ובישראל כתיב: "כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ". באברהם כתיב: "וירד אברם מצרימה", ובישראל כתיב: "וירדו אבותינו מצרימה". באברהם כתיב: "לגור שם", ובישראל כתיב: "לגור בארץ באנו". באברהם כתיב: "ויהי כאשר הקריב", ובישראל כתיב: "ופרעה הקריב". באברהם כתיב: "והרגו אותי ואותך יחיו", ובישראל כתיב: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון". באברהם כתיב: "למען ייטב לי בעבורך", ובישראל כתיב: "וייטב אלהים למילדות". באברהם כתיב: "ויהי כבוא אברם מצרימה", ובישראל כתיב: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה". באברהם כתיב: "ואברם כבד מאד במקנה" וגו', ובישראל כתיב: "ויוציאם בכסף וזהב". באברהם כתיב: וישלחו אותו, ובישראל כתיב: "ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ". באברהם כתיב: "וילך למסעיו", ובישראל כתיב: "אלה מסעי בני ישראל".