מ"ג בראשית יב כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית יב · כ

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְצַ֥ו עָלָ֛יו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽיְשַׁלְּח֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־אִשְׁתּ֖וֹ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּפַקֵּיד עֲלוֹהִי פַּרְעֹה גּוּבְרִין וְאַלְוִיאוּ יָתֵיהּ וְיָת אִתְּתֵיהּ וְיָת כָּל דְּלֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וּפַקֵיד עִילוֹי פַרְעה גוּבְרִין וְאַלְוִיאוּ יָתֵיהּ וְיַת אִנְתְּתֵיהּ וְיַת כָּל דִילֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויצו עליו" - על אודותיו לשלחו ולשמרו

"וישלחו" - כתרגומו ואלויאו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

וישלחו אותו — דרך ליווי בכבוד, וכן: "ואברהם הולך עמם לשלחם" (בראשית יח טז):

והנכון בעיני להיות פירוש ויצו עליו — בעבור היות על אחרים המצוה שהזהיר, וציווה להכריז שלא יגע איש בו ובאשתו:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כ) "ויצו", והיה מהשגחת ה' שלא הענישו בעבור זה, ואף לא לקח ממנו המתנות שנתן לו, כי ירא מעונשי ה', ובהפך שלח עמו אנשים לשלחו בל יגע בו איש:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויצו עליו פרעה אנשים. אמר רבי יהושע בן לוי: בשביל ד' אמות שליווהו פרעה לאברהם, שנאמר: ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו וגו', נשתעבדו בניו ת' שנה, שנאמר: "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה":

אמר ליה הקב"ה לאברהם: צא וכבוש הדרך לפני בניך. אתה מוצא כל מה שכתוב באברהם כתיב בבניו. באברהם כתיב: "ויהי רעב בארץ", ובישראל כתיב: "כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ". באברהם כתיב: "וירד אברם מצרימה", ובישראל כתיב: "וירדו אבותינו מצרימה". באברהם כתיב: "לגור שם", ובישראל כתיב: "לגור בארץ באנו". באברהם כתיב: "ויהי כאשר הקריב", ובישראל כתיב: "ופרעה הקריב". באברהם כתיב: "והרגו אותי ואותך יחיו", ובישראל כתיב: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון". באברהם כתיב: "למען ייטב לי בעבורך", ובישראל כתיב: "וייטב אלהים למילדות". באברהם כתיב: "ויהי כבוא אברם מצרימה", ובישראל כתיב: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה". באברהם כתיב: "ואברם כבד מאד במקנה" וגו', ובישראל כתיב: "ויוציאם בכסף וזהב". באברהם כתיב: וישלחו אותו, ובישראל כתיב: "ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ". באברהם כתיב: "וילך למסעיו", ובישראל כתיב: "אלה מסעי בני ישראל".