קטגוריה:בראשית כט א
וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּשָּׂ֥א יַעֲקֹ֖ב רַגְלָ֑יו וַיֵּ֖לֶךְ אַ֥רְצָה בְנֵי־קֶֽדֶם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּשָּׂ֥א יַעֲקֹ֖ב רַגְלָ֑י/ו וַ/יֵּ֖לֶךְ אַ֥רְצָ/ה בְנֵי־קֶֽדֶם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וּנְטַל יַעֲקֹב רַגְלוֹהִי וַאֲזַל לַאֲרַע בְּנֵי מַדְנְחָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְטַל יַעֲקב בִּקְלִילוּתָא רִיגְלוֹי לְטַיְלָא וְאָזַל לְאַרְעָא בְּנֵי מַדִינְחָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
וישא יעקב רגליו: מתוך שהבטיחו הקב"ה הלך בשמחה ובמרוצה:
בני קדם: כדכתיב ארם מקדם:
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(א – ג) מה תועלת יוצא לנו בספור הזה של הבאר ושלשה עדרי צאן והאבן. הי"ל רק לספר שפגע שם את רחל:
(א) "וישא יעקב רגליו". עד עתה הלך בע"כ, שעליו יאמר בדרך המליצה שרגליו נושאים אותו בע"כ, כענין יובילוה רגליה מרחוק לגור, ועתה שהובטח מה' נשא הוא את רגליו:
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
וישא יעקב רגליו. נתכוין בזה כי עני היה ולא היה לו לישא רק רגליו, ואשר לזה כל אשר יהיה לו בחזקת שאינו מעושר וחייב לעשרו ב' מעשרות כאומרו עשר אעשרנו ואמרו ז"ל (כתובות נ א) מעשר בתרא כמעשר קמא והוא החומש: עוד ירצה כי לא הוצרך ללכת אלא נשא רגליו ותכף הלכה אצלו ארצה בני קדם, ולזה לא אמר לארץ בני קדם:
וטעם אומרו בני קדם ולא אמר לחרן, כי לא נזדמנה לו חרן אלא ארץ בני קדם שבה היתה עיר חרן, ומה' היתה זאת כדי ששם תזדמן לו רחל וידע מה שידע שם ממנה וכל העובר ביניהם לדבריהם ז"ל (מגילה י"ג):ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וישא יעקב רגליו. "חיי בשרים לב מרפא": כיון שנתבשר בשורה טובה, טעין לביה ית רגלוהי. הדא אמר: כרסא טעין רגליה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט א.
וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם
קֶדֶם
האם "קֶדֶם" זה מקום, ארץ או שמא הכוונה היא למילה שפירושה קדום, ישן, עתיק? "ויִַּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן, מִקֶּדֶם" - שני הפירושים של המילה "קדם", כלומר קדום או שם של מקום מתאימים למשפט.
- אלוהים אמר לאברהם: "ורְּאֵה ... צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה" (ביאור:בראשית יג יד), וליעקב: "ופָּרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" (בראשית כח יד).
- יָמָּה – הכוונה היא לים התיכון שנמצא ממערב לכנען.
- נֶגְבָּה – הכוונה היא לנגב שנמצא דרומית לכנען.
- צפונה – כך אנו מכנים את כיוון הציר הצפוני של כדור הארץ בסיבובו סביב עצמו, אולם אין מניעה שגם זה היה מקום, אחרת ארץ כנען מתפשטת עד לקוטב הצפוני.
- קֵדְמָה – זה שמה של ארץ קדומים, שנראה שזה האזור של העיר בבל וסביבתה.
ראו: | מה מקור למילים צפון ודרום, מאת: ד"ר מאיר ברק. נראה שהמילה "קֶדֶם" היתה שם של מקום ועם הזמן היא הפכה למילה נרדפת למזרח. מערב ומזרח הם כיוונים יחסיים, ומשמעותם תלויה במקום שבו נמצא הדובר. ארץ קדם: בבל, שנער, ארם וחרן היו ממזרח לכנען.
בְנֵי קֶדֶם
מקום שבו גרו בני קדם:
- ככתוב: "ויְַהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; ויִַּמְצְאו בִּקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר ויֵַּשְׁבו שָּׁם" (ביאור:בראשית יא ב), ושם הם בנו את מגדל בבל.
- מקום שתושביו כונו הקדמוני, ככתוב: "עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִיּ וְאֵת הַקַּדְמֹנִי" (בראשית טו יט). נהר הפרת היה הנהר שיעקב חצה בשובו לכנען: "ויַָּקָם ויַַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר; ויַָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד" (ביאור:בראשית לא כא).
- "ויְַשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּו חַּי, קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם" (ביאור:בראשית כה ו), וכך אברהם שלח את בניו מקטורה מזרחה למקום ממנו הוא יצא, מחרן.
- "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוץּ ... ויְַהִי הָאִישׁ הַהואּ גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם" (איוב א ג). ועוץ היה "ובְּנֵי אֲרָם: עוץּ וְחולּ וְגֶתֶר וָמַשׁ" (בראשית י כג), ששם גר "לָבָן הָאֲרַמִּי" (ביאור:בראשית כה כ).
רַגְלָיו
- פירוש צר: ממש ברגליו בלבד, ללא גמל או חיית משא אחרת, ככתוב "כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶהּ" (ביאור:בראשית לב יא). מכאן ניתן להסיק שיעקב לא חצה את הירדן ברכיבה על גמל.
- פירוש רחב: "נשא רגליו" - בכל דרך שהיא, הוא קם ונע לכיוון ארץ קדם. ייתכן שזה רמז לכך שיעקב יצא לשאת אישה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כט א"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.