קטגוריה:בראשית כט א
וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם.
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם.
וַיִּשָּׂ֥א יַעֲקֹ֖ב רַגְלָ֑יו וַיֵּ֖לֶךְ אַ֥רְצָה בְנֵי־קֶֽדֶם׃
וַיִּשָּׂ֥א וַ - ו' החיבור
יִּשָּׂ֥א - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5375
מורפ': HC/Vqw3ms יַעֲקֹ֖ב יַעֲקֹ֖ב - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3290
מורפ': HNp רַגְלָ֑יו רַגְלָ֑י - שם עצם, נקבה, זוגי, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7272
מורפ': HNcfdc/Sp3ms וַיֵּ֖לֶךְ וַ - ו' החיבור
יֵּ֖לֶךְ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3212
מורפ': HC/Vqw3ms אַ֥רְצָה אַ֥רְצָ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
ה - סיומת, ה' המגמה
צורת יסוד: 776
מורפ': HNcbsc/Sd בְנֵי בְנֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc־קֶֽדֶם קֶֽדֶם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6924 a
מורפ': HNcmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיִּשָּׂ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) יַעֲקֹ֖ב טפחא (מלך, דרגא 2)
רַגְלָ֑יו אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיֵּ֖לֶךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
אַ֥רְצָה מרכא (משרת, דרגא 5) בְנֵי־קֶֽדֶם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו, וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם לארץ אנשי המזרח, הארמים, והכוונה כאן לחָרָן שהיא עיר של ארמים.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּנְטַל יַעֲקֹב רַגְלוֹהִי וַאֲזַל לַאֲרַע בְּנֵי מַדְנְחָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְטַל יַעֲקב בִּקְלִילוּתָא רִיגְלוֹי לְטַיְלָא וְאָזַל לְאַרְעָא בְּנֵי מַדִינְחָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
בני קדם: כדכתיב ארם מקדם:
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(א – ג) מה תועלת יוצא לנו בספור הזה של הבאר ושלשה עדרי צאן והאבן. הי"ל רק לספר שפגע שם את רחל:
(א) "וישא יעקב רגליו". עד עתה הלך בע"כ, שעליו יאמר בדרך המליצה שרגליו נושאים אותו בע"כ, כענין יובילוה רגליה מרחוק לגור, ועתה שהובטח מה' נשא הוא את רגליו:
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד ירצה כי לא הוצרך ללכת, אלא נשא רגליו ותכף הלכה אצלו ארצה בני קדם, ולזה לא אמר ״לארץ בני קדם״:
וטעם אומרו בני קדם ולא אמר: ״לחרן״, כי לא נזדמנה לו חרן אלא ארץ בני קדם שבה היתה עיר חרן, ומה' היתה זאת, כדי ששם תזדמן לו רחל, וידע מה שידע שם ממנה וכל העובר ביניהם לדבריהם ז"ל (מגילה י"ג):ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וישא יעקב רגליו. "חיי בשרים לב מרפא": כיון שנתבשר בשורה טובה, טעין לביה ית רגלוהי. הדא אמר: כרסא טעין רגליה.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כט א"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.