לדלג לתוכן

אורות התחיה פרק מט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

חזרה לתוכן הספר אורות


<< | אורות · אורות התחיה · פרק מט | >>

אורו של משיח יבסס את הודאות של הטוב הגמור שבהויה בכלל, ותמלא הארץ אורה ושמחה, המרעיפות משמי שמים תמיד. ואז תבוא ההכרה שטוב להודות לד' על הרעה כמו על הטובה וגם ברוחניות מיסוד החדוש של לאה, שאמרה, בלדת יהודה: "הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ד'" (בראשית כט, לה), "כל הקרבנות יהיו בטלים לעתיד לבוא, חוץ מקרבן תודה" (ויקרא רבה ט ז), "בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה" (תהלים ק, ד).