בראשית רבה פה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · פה · ד · >>

הוסף ביאור

ד. [עריכה]

ד וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה רבנן אמרי חירה הוא חירם שהיה בימי דוד שנאמר (מלכים א ה) כי אוהב היה חירם לדוד כל הימים למוד היה האיש הזה להיות אוהב לשבט הזה רבי יהודה ב"ר סימון אמר חירם אחר היה על דעתהון דרבנן חיה קרוב לאלף ומאתים שנה ועל דעתיה דר' יהודה חיה קרוב לחמש מאות שנה וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ בר גברא תגרא בוצינא דאתרא וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ עֵר שהוער מן העולם ותהר עוד וגו' אונן שהביא אנינה לעצמו וַתַּהַר עוֹד וְגוֹ' שֵׁלָה שנשתלשל מן העולם וַתּוֹסֶף עוֹד וְגוֹ' כְּזִיב פסקת שם מקום וַיְהִי עֶר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה' שהיה חורש בגנות ומערה לאשפות: