בראשית רבה פה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


<< · בראשית רבה · פה · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה פה[עריכה]

בראשית רבה פרשה פה פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

בראשית רבה · פה · א · >>




א. [עריכה]

"ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו", (מלאכי ב, יא): "בגדה יהודה ותועבה נעשתה וגו'", אמר ליה כפרת יהודה שקרת יהודה, ותועבה נעשתה בישראל, יהודה נעשה חלין, "כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב".


"ויהי בעת ההיא" (מיכה א, טו): "עד הירש אביא לך יושבת מרשה עד עדלם יבוא".
מלכן וקדושן של ישראל "עד עדלם יבוא".
כבודן של ישראל "עד עדלם יבוא" דכתיב "ויט עד איש עדלמי".

"ויהי בעת ההוא" רבי שמואל בר נחמן פתח (ירמיה כט, יא): "כי אנכי ידעתי את המחשבת" שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ותעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק לקח לו אשה, והקדוש ברוך הוא היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח.


"ויהי בעת ההיא וירד יהודה". (ישעיה סו, ז): "בטרם תחיל ילדה". קדם שלא נולד משעבד הראשון נולד גואל האחרון, ויהי בעת ההוא, מה כתיב למעלה מן הענין, "והמדנים מכרו אתו אל מצרים".

<< · בראשית רבה · פה · ב · >>


ב. [עריכה]

ב וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא ולא היה צריך קרייה למימר אלא ויוסף הורד מצרימה ומפני מה הסמיך פרשה זו לזו רבי אלעזר ור' יוחנן רבי אלעזר אמר כדי לסמוך ירידה לירידה רבי יוחנן אמר כדי לסמוך הכר להכר ר"ש בר נחמן אמר כדי לסמוך מעשה תמר למעשה אשתו של פוטיפר מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים דא"ר יהושע בן לוי רואה היתה באסטרולוגין שלה שהיא עתידה להעמיד ממנו בן ולא היתה יודעת אם ממנה אם מבתה הה"ד (שם מז) מודיעים לחדשים מאשר יבואו עליך ר' איבו אמר מאשר ולא כל אשר ודכוותה (בראשית ב) ולא יתבשושו והנחש היה ערום לא היה צריך קרא למימר אלא (שם) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו וגו' ר' יהושע בן קרחה אמר להודיעך מאיזה חטא קפץ עליהם אותו רשע מתוך שראה אותן מתעסקין בדרך ארץ נתאוה להם א"ר יעקב דכפר חנין שלא להפסיק בפרשתו של נחש ודכוותה (דניאל ד) ודי מהלכין בגווה יכיל להשפלה (שם ה) בלשצר מלכא (שם ו) ודריוש מדאה והיכן הוא אויל מרודך ר"א אמר כדי לסמוך רשע אל רשע קוצץ לקוצץ גיותן לגיותן ר' שמואל בר נחמן אמר כדי לסמוך הפסק מלכות להפסק מלכות ודכוותה (שם ה) ביה בליליא קטיל בלשצר מלכא כשדיא ודריוש מדאה וגו' והן הוא (שם ח) בשנת שלש למלכות בלשצר המלך ר"ה אמר שלא יאמרו דברי פיוטין הם כדי שידעו הכל שאמרו ברוח הקודש רבנן אמרי כדי לסרג על הספר כולו שאמרו ברוח הקודש אף הכא נמי מתבעי מימר ויוסף הורד מצרימה וכתיב וירד יהודה מאת אחיו אמר בואו ונפזר עצמנו שכל זמן שאנו מכונסין השטר מצוי להגבות אמר להם הקב"ה עשרה בני אדם שנמצאו בגניבה אין אחד נתפס ע"י כולם וכיון שנמצאו בגביע אמרו (בראשית מד) האלהים מצא את עון עבדיך א"ר יצחק מצא בעל חוב מקום לגבות שטר חובו א"ר לוי כזה שהוא ממצה את החבית ומעמיד אותה על שמריה רבנן אמרי בואו ונפרנס עצמנו לשעבר היה זקוק להשיאנו נשים ועכשיו הוא עסוק בשקו ובתעניתו אינו בדין שיהא עסוק להשיאנו נשים אמרו לו ליהודה ולא את הוא הראש של כלנו עמוד אתה ופרנס את עצמך מיד וירד יהודה ירידה היא לו שנשא לגויה ירידה היא לו שקבר את אשתו ובניו:

<< · בראשית רבה · פה · ג · >>


ג. [עריכה]

ג ר"י בר סימון ורבי חנין בשם ר' יוחנן כל מי שהוא מתחיל במצוה ואינו גומרה קובר את אשתו ואת בניו ממי אתה למד מיהודה ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע וגו' היה לו להוליכו על כתיפו אצל אביו מה גרם לו קבר אשתו ובניו רבי הונא בשם ר"א בנו של ריה"ג כל מי שמתחיל במצוה ואינו גומרה ואחר בא וגומרה היא נקראת על שמו של שני הה"ד (יהושע כד) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל והלא משה העלם שנאמר (שמות יג) ויקח משה את עצמות יוסף עמו אלא לפי שנגזר עליו שלא יכנס לארץ ואלו נטפלו בהם לפיכך נקראת על שמם ואת עצמות יוסף וגו' מושלים אותו למה הדבר דומה לליסטים שנכנסו למרתף אחד של יין נטלו קנקן אחד ושתו הציץ עליהם בעל המרתף אמר להם יערב לכם יבושם לכם ימתק לכם שתיתם את היין החזירו את הקנקן למקומה כך אמר הקב"ה לשבטים מכרתם את יוסף החזירו עצמותיו למקומן ד"א א"ל יוסף למקום שגנבתוני שם תחזירוני הלוא אחיך רועים בשכם כן עשו בני ישראל שנאמר (יהושע כד) ואת עצמות יוסף אשר העלו בנ"י ממצרים קברו בשכם:

<< · בראשית רבה · פה · ד · >>


ד. [עריכה]

ד וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה רבנן אמרי חירה הוא חירם שהיה בימי דוד שנאמר (מלכים א ה) כי אוהב היה חירם לדוד כל הימים למוד היה האיש הזה להיות אוהב לשבט הזה רבי יהודה ב"ר סימון אמר חירם אחר היה על דעתהון דרבנן חיה קרוב לאלף ומאתים שנה ועל דעתיה דר' יהודה חיה קרוב לחמש מאות שנה וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ בר גברא תגרא בוצינא דאתרא וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ עֵר שהוער מן העולם ותהר עוד וגו' אונן שהביא אנינה לעצמו וַתַּהַר עוֹד וְגוֹ' שֵׁלָה שנשתלשל מן העולם וַתּוֹסֶף עוֹד וְגוֹ' כְּזִיב פסקת שם מקום וַיְהִי עֶר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה' שהיה חורש בגנות ומערה לאשפות:

<< · בראשית רבה · פה · ה · >>


ה. [עריכה]

ה וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן וְגוֹ' יהודה התחיל במצות יבום תחלה תני כל דבר שהיה בכלל היתר ונאסרה וחזר והותרה לא להתירה הראשון חזר אלא להתירה השני יבמה לפי שהיתה בכלל היתר ונאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להתירה הראשון ת"ל יבמה יבא עליה מצוה רבי יוסי בר חלפתא יבם אשת אחיו וחמש בעילות בעל ודרך סדין בעל ונטע חמש נטיעות בישראל ומאן נינהו ר' ישמעאל ב"ר יוסי ור' אלעזר ב"ר יוסי ור' מנחם ב"ר יוסי ורבי חלפתא ב"ר יוסי ור' אבדימוס ב"ר יוסי הוין עינוהי זמורן ודמיין לאמיה וידע אונן היה דש מפנים וזורה מבחוץ ויאמר יהודה לתמר כלתו א"ר אלעזר אע"פ שאין נחש יש סימן כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו רבנן אמרי בית תינוק ואשה אף על פי שאין נחש יש סימן:

<< · בראשית רבה · פה · ו · >>


ו. [עריכה]

ו וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה וירבו הימים שנים עשר חדש על גוזזי צאנו בכל מקום שנאמר גזיזה עושה רושם וכן מצינו בנבל ולבן ואבשלום וַיֻּגַּד לְתָמָר לֵאמֹר וְגוֹ' רב אמר שתי תמניות הם אחת של יהודה ואחת של שמשון ולמה הוא מזכיר בה עלייה וירידה אלא עלייה ליהודה שהוא מעמיד מלכים וירידה לשמשון שהוא נושא גויה ר' סימון אמר תמנתה אחת היא ולמה הזכיר בה עלייה וירידה א"ר אייבו בן אגרי כהדא בת מעון דסלקין לה מן טבריה ונחתין לה מן כפר שובתי:

<< · בראשית רבה · פה · ז · >>


ז. [עריכה]

ז וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף שתים הם שנתכסו בצעיף תמר ורבקה ושתיהם ילדו תאומים רבקה ותקח הצעיף ותתכס תמר ותכס בצעיף ותתעלף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינָיִם א"ר אמי חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו מקום ששמו פתח עינים ומה הוא בפתח עינים אלא מלמד שתלתה עיניה בפתח שכל העינים תלויות בו ואמרה יה"ר מלפניך ה' אלהי שלא אצא מן הבית הזה ריקנית ד"א בְּפֶתַח עֵינָיִם מלמד שפתחה לו את העין אמרה לו טהורה אני ופנויה אני:

<< · בראשית רבה · פה · ח · >>


ח. [עריכה]

ח וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה א"ר חייא בר זבדא צריך אדם להזהר עצמו באחות אשתו ובקרובותיו שלא יכשל באחת מהם ממי אתה למד מיהודה ויראה יהודה וגו' למה כי כסתה את פניה עד שהיא בבית חמיה ד"א וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה לא השגיח כיון שכסתה פניה אמר אילו היתה זונה היתה מכסה פניה אמר ר' יוחנן בקש לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך שהוא ממונה על התאוה א"ל יהודה היכן אתה הולך מהיכן מלכים עומדים מהיכן גדולים עומדים וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדָּרֶךְ בע"כ שלא בטובתו:

<< · בראשית רבה · פה · ט · >>


ט. [עריכה]

ט וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן וְגוֹ' אמר רבי חוניא נצנצה בה רוה"ק חותמך זו מלכות המד"א (שיר ח) שימני כחותם על לבך (ירמיה כב) כי אם יהיה יכניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני ופתילך זו סנהדרין שהן מצויינין בפתיל היך מה דאת אמר (שמות לט) פתיל תכלת ומטך זה מלך המשיח המד"א (ישעיה יא) ויצא חוטר מגזע ישי (תהלים קי) מטה עוזך ישלח ה' מציון וַיִּתֵּן לָהּ וְגוֹ' וַתַּהַר לוֹ גבורים כיוצא בו וצדיקים כיוצא בו וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה וְגוֹ' יהודה בר נחמן בשם ריש לקיש (משלי ח) משחקת בתבל ארצו משחקת לפניו בכל עת התורה שהיא משחקת על הבריות אמר הקב"ה ליהודה אתה רמית באביך בגדי עזים חייך שתמר מרמה בך בגדי עזים:

<< · בראשית רבה · פה · י · >>


י. [עריכה]

י סומכוס אומר בשם רבי מאיר מנין שאין העובר ניכר במעי האשה אלא עד שלשה חדשים מהכא וַיְהִי כְּמִשְּׁלֹשׁ חֳדָשִׁים ר"ה בשם ר' יוסי לא סוף שלשה של ימים אלא רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעי שלם ולא סוף דבר ג' שלמים וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים אלא מלמד שהיתה מטפחת על כריסה ואומרת מלכים אני מעוברת גואלים אני מעוברת הוציאוה ותשרף אפרים מקשאה תלמידו של רבי מאיר אמר משום רבי מאיר תמר בתו של שם היתה דכתיב (ויקרא כא) ובת איש כהן לפיכך הוציאוה ותשרף:

<< · בראשית רבה · פה · יא · >>


יא. [עריכה]

יא הִוא מוּצֵאת וְגוֹ' א"ר יודן מכאן שנאבדו והמציא הקדוש ברוך הוא אחרים תחתיהן המד"א (שם ה) או מצא אבדה וגו' א"ר הונא הוא מוצאת היא והוא צריכין לצאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר וְגוֹ' בקש לכפור אמרה ליה הכר נא את בוראך שלך ושל בוראך הן הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת א"ר יוחנן אמר לו הקב"ה ליהודה אתה אמרת לאביך הכר נא חייך שתמר אומרת לך הכר נא:

<< · בראשית רבה · פה · יב · >>


יב. [עריכה]

יב וַיַּכֵּר יְהוּדָה וְגוֹ' רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק בשלשה מקומות הופיעה רוה"ק, בבי"ד של שם בבי"ד של שמואל בבי"ד של שלמה. בבי"ד של שם ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני מהו ממני רבי ירמיה בשם ר' יצחק אמר הקב"ה אתם תהיו מעידים מה שבגלוי ואני מעיד עליו מה שבסתר בבי"|ד של שלמה (מ"א ג) היא אמו מי אמר א"ר שמואל בת קול צווחת ואומרת היא אמו ודאי, בבי"ד של שמואל (ש"א יב) הנני ענו בי ויאמר עד ה' בכם ויאמר עד יצתה בת קול ואמרה עד מהו אומר בבני עלי (שם ב) ותהי חטאת הנערים גדולה וגו' וכתיב (שם) אשר ישכבון את הנשים הצובאות וגו' אפשר כן בניו של אותו צדיק היו עושין אותו מעשה אמור מעתה על ידי שהיו משהין את קיניהם לשילו להטהר והן משהין אותן חוץ לבתיהם לילה אחד העלה עליהם הכתוב כאלו שמשו עמהן ודכוותה (שם ח) ולא הלכו בניו בדרכיו ויטו אחרי הבצע אפשר בניו של שמואל הצדיק היו עושין אותו המעשה א"ר ברכיה מברכתא היתה עוברת בבאר שבע והיו מניחין צרכי צבור ועוסקין בצרכי עצמן ומכח אותו מעשה מעלה הכתוב כאלו לקחו שוחד ודכוותה ותשב בפתח עינים כדכתיב לעיל:

<< · בראשית רבה · פה · יג · >>


יג. [עריכה]

יג וַיְהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ כאן חסרים ולהלן מלאים וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ תאומים מלא כאן שניהם צדיקים ולהלן כתיב תומים חסר אחד צדיק ואחד רשע ויהי בלדתה ויתן יד אמר רבא בר רב חסדא ג' נאמנין לאלתר ואלו הן החיה והשיירא והמטהרת את חברתה חיה דכתיב ותקח המילדת ותקשור על ידו שני לאמר זה יצא ראשונה שיירא כדאמר ר' סימון אחוי דר' יהודה בר זבדי בשם רב תינוק כל זמן שמושלך בשוק אביו ואמו מעידין עליו נאסף מן השוק צריך שני עדים והמטהרת את חברתה כדתנן שלש נשים ישנות במטה אחת ודם תחת אחת מהן כלן טמאות בדקה אחת ומצאה דם היא בלבד טמאה אמר רבא בלבד מעת לעת:

<< · בראשית רבה · פה · יד


יד. [עריכה]

יד וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וְגוֹ' זה רבה על כל הפריצים ממך יעמוד (מיכה ב) עלה הפורץ לפניהם וגו' רבי בשם רבנן אמרי כל הפורצים ממך עומדין שנאמר עלה הפורץ לפניהם ואחר יצא אחיו כמה ידות כתיב כאן ר' יודן ור"ה ר' יודן אמר ארבעה כנגד ד' חרמין שהוא עתיד לפשוט את ידיו בהן ואלו הן ד' חרמו של עמלק וחרמו של סיחון ועוג וחרמו של יריחו וחרמה של כנענים (נ"א מדין) ר' הונא אמר כנגד ד' דברים שהוא עתיד ליטול מן החרם הה"ד (יהושע ז) ואראה בשלל אדרת שנער אחת טובה וגו' ר"ה אמר פורפריא בבליא ומה בבל עבדא הכא אלא תני רשב"י כל מלך ושלטון שלא היה לו שולטן בארץ הוא אמר איני שוה כלום ומלך בבל אנטיקיסר שלו היה יושב ביריחו והיה זה משלח לו (לזה) כותבת וזה משלח לו (לזה) דוריות:

<< · בראשית רבה · פה · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב באתר דעת.