בראשית רבה פו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · בראשית רבה · פו · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה פו[עריכה]

בראשית רבה פרשה פו פיסקא: א ב ג ד ה ו

בראשית רבה · פו · א · >>


א. [עריכה]

א וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה כתיב (הושע יא) בחבלי אדם אמשכם אלו ישראל (שיר א) משכני אחריך נרוצה בעבותות אהבה דכתיב (מלאכי א) אהבתי אתכם אמר ה' (הושע יא) ואהיה להם כמרימי עול שרוממתי צריהם עליהם כל כך למה על לחיהם בשביל דבר שהוציאו מלחייהם שאמרו אלה אלהיך וסוף ואט אליו אוכיל אני מטה עליהם אכילות הרבה (תהלים עב) יהי פסת בר בארץ ד"א בחבלי אדם אמשכם זה יוסף וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור בעבותות אהבה וישראל אהב את יוסף מכל בניו ואהיה להם כמרימי עול שרוממתי צריו עליו ואיזו זו זו אשת פוטיפר כל כך למה על לחייהם בשביל דבר שהוציא מלחייו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם וסוף ואט אליו אוכיל אכילות הרבה:

<< · בראשית רבה · פו · ב · >>


ב. [עריכה]

ב ד"א וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה ויוסף הוא השליט ויוסף הורד מצרימה שלט בהון המד"א (שם) וירד מים עד ים כבש בהון המד"א (מלכים א ה) כי הוא רודה בכל עבר הנהר נסחין נחת עליהון המד"א (שופטים יד) וירדהו אל כפיו הוריד לאבינו יעקב למצרים ר' ברכיה בשם ר' יהודה בר סימון אמר לפרה שהיו מושכין אותה למקולין ולא היתה נמשכת מה עשו לה משכו את בנה לפניה והיתה מהלכת אחריו על כרחה שלא בטובתה כך היה יעקב אבינו ראוי לירד למצרים בשלשלאות ובקולרין אמר הקב"ה בני בכורי ואני מורידו בבזיון ואם ליתן בלבו של פרעה איני מורידו פומבי אלא הריני מושך את בנו לפניו והוא יורד אחריו על כרחו שלא בטובתו והוריד את השכינה למצרים עמו ר' פנחס בשם ר' סימון אמר מנ"ל שירדה השכינה עמו מדכתיב ויהי ה' את יוסף מצרימה תני בשם ר' נחמיה כל דבר שצריך למ"ד בתחלתו ניתן בו ה"א בסופו סדומה שעירה מצרימה איתיביה והא כתיב (תהלים ט) ישובו רשעים לשאולה א"ר אבא בר זבדא לביטי התחתונה שבשאול:

<< · בראשית רבה · פו · ג · >>


ג. [עריכה]

ג וַיִּקְנֵהוּ הקנויין קונין וכל העבדים מחסרין את בית רבן אבל זה ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף כל העבדים חשודים על הגזל אבל זה וילקט יוסף את כל הכסף כל העבדים חשודים על הערוה אבל זה ולא שמע אליה רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר כל העבדים רבן מאכילין תרומה לעבדיהם אבל זה האכיל את רבו תרומה דאמר רבי יהושע בן קרחה מבנות יוסף לקח אלעזר פּוֹטִיפַר הוא פוטיפרע פוטיפר שהיה מפטם עגלים לעבודת כוכבים פוטיפרע שהיה פורע עצמו לעבודת כוכבים כיון שירד הפר לשם נעשה פויטנון סְרִיס פַּרְעֹה שנסתרס בגופו מלמד שלא לקחו אלא לתשמיש וסרסו הקדוש ברוך הוא בגופו משל לדובה שהיתה משכלת בבני אדוניה אמר פכרון ניביה כך מלמד שלא לקחו אלא לתשמיש וסרסו הקב"ה הה"ד (תהלים לז) כי ה' אוהב משפט וגו' חסידיו חסידו כתיב ואיזה זה יוסף לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת מלמד שלא לקחו אלא לתשמיש וסרסו הקדוש ברוך הוא וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר אִישׁ מִצְרִי גבר ערום ומה הוות ערימותיה אמר בכ"מ גרמני מוכר כושי וכאן כושי מוכר גרמני אין זה עבד אמר להם הביאו לי ערב ואין לשון מיד זה אלא ערב המד"א (בראשית מג) אנכי אערבנו וגו' על כן אמר מיד הישמעאלים א"ר לוי עבדא זבין ובר אמתא מזבין ובר חורין עבד לתרויהון:

<< · בראשית רבה · פו · ד · >>


ד. [עריכה]

ד וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף הא עם שאר שבטים לאו אמר ר' יודן לבהמי שהיה לפניו שתים עשרה בהמות טעונות יין נכנסה אחת מהם לחנותו של עובד כוכבים הניח י"א והלך לו אחריה אמרו לו מה אתה מניח י"א והולך לך אחרי האחת אמר להם אלו ברשות הרבים הם ואיני חושש להן שמא יעשה יין נסך כך אלו גדולים וברשות אביהם אבל זה שהוא קטן וברשות עצמו לפיכך ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח רבי ברכיה אמר גבר קפוז כמה דתימא (שמואל ב יט) וצלחו הירדן לפני המלך משל לדובה שהיתה עומדת בשוק מקושטת באבנים טובות ומרגליות אמרו כל דקפיז לה נסיב ביה מה דעלה היה שם פקח אחד אמר להם מסתכלין אתון במה דעלה ואנא מסתכל בניביה א"ר ברכיה כל אותה דובה קפוז קפז ואת רב מדין אתמהא:

<< · בראשית רבה · פו · ה · >>


ה. [עריכה]

ה רבנן אמרי וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ ובסוף שכח דכתיב (בראשית מא) כי נשני אלהים את כל עמלי ר"ה בשם ר' אחא אמר מלחש ונכנס מלחש ויוצא הוה אמר ליה מזוג רותחין והיו רותחין פושרין והיו פושרין אמר מה יוסף תבן לעפרים אתה מכניס קדרים בכפר חנינא גזזין בדמשק חרשין במצרים באתר דחרשין חרישין עד היכן א"ר חייא עד שראה שכינה עומדת על גביו הה"ד וירא אדוניו כי ה' אתו:

<< · בראשית רבה · פו · ו


ו. [עריכה]

ו וַיִּמְצָא יוֹסֵף וַיְהִי מֵאָז תני רבי שמעון בן יוחאי בכל מקום שהצדיקים הולכים השכינה הולכת עליהם שתים עשרה שנה עשה שם שש בבית ושש בשדה וַיַּעֲזֹב (את) כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל לשון נקי וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה א"ר יצחק זרוק חוטרא לארעא ועל עיקרא נפיק לפי שכתוב (בראשית כט) ורחל היתה יפת תואר וגו' לפיכך ויהי יוסף וגו'.

<< · בראשית רבה · פו · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.